שאלה שעלתה לי:
האם באמת כל החיים האלה שווים רק כדי שתמות בסוף?
הגעתי למסקנה שהתשובה היא כן, אין דבר שמשתווה לפעם הראשונה שאתה עושה משהו.
הפעם הראשונה שאתה נושם, הפעם הראשונה שאתה אוכל משהו טעים, הפעם הראשונה שאתה שומע שיר שאהבת, הפעם הראשונה שכפות הרגליים נוגעות בחול החם ובמים הקרים של הים, הפעם הראשונה שהתאהבת, הפעם הראשונה שהרגשת שאתה גבר, הנשיקה הראשונה, הפעם הראשונה שהרגשת עצמך.
אני לא חושב שלאדם יש משמעות בעולם, האדם נוצר כדי לחיות. האדם נוצר בשביל להיות ולהתהוות בעולם, הוא קובע את המטרות שלו, את הרצונות שלו, את החלומות שלו ומתנהל לפיהם. העתיד והמשמעות לא קבועים מראש אף פעם.
לבן אדם צריך הרבה מזל בשביל להיות חי, בערך אחד ל250 מיליון, בן אדם צריך יותר מזל כדי להיות חי מאשר שהוא צריך כדי לזכות בלוטו, לדעתי זה נתון מטורף. החיים הם דבר כל כך חשוב שלפעמים פשוט מסתיים ואתה לא יודע מתי תהיה הפעם האחרונה. אף אחד לא יודע מתי תהיה הפעם האחרונה שהוא ינשום, או יאכל, הנשיקה האחרונה או החיבוק האחרון, הפעם האחרונה שיהיה בים או הפעם האחרונה שידבר עם חבר, מתי הפעם האחרונה שילבש איזה בגד או שהפעם האחרונה שילך לישון.
מבחינתי זה התמצית של החיים: לעשות משהו בפעם הראשונה ולקוות שזו לא תהיה הפעם האחרונה שלך.
