It's gotta be you-L.S

פרק 1

נ.מ הארי
הנה תחילת שנה הגיעה וצריך לקום לבית ספר.. אין לי כוח.., הטלפון שלי צלצל וראיתי שזאין מתקשר ועניתי לו.
״זאין מה אתה רוצה על הבוקר?״
״שלום גם לך הארי, מה עם ׳בוקר טוב זאין?׳ ׳איך אתה מרגיש זאין?׳״
״סתום תפה כבר ותגיע לעניין״
״טוב טוב אל תכעס הארולד, עוד 10 דקות אני מחוץ לבית שלך אז תתארגן ואני אצפור לך בשביל לרדת״ הוא ניתק ונאנחתי בייאוש, קמתי לארון לקחת בגדים, לבשתי סקיני ג׳ינס שחור חולצה שחורה ואת המגפיים שלי עם העקב הקטן. וכמובן שאת השרשרת שלי ואת הטבעות, התארגנתי וסירקתי את השיער הארוך שלי ואספתי אותו לגולגול, לקחתי את התיק וירדתי למטה. אמרתי בוקר טוב לאימי ולג׳מה, אבי לא היה בבית כי הוא מחוץ לארץ ואנחנו גרים בבית ענקי מול הים וזה מרגיע אותי לשמוע את צליל הגלים בבוקר וללכת לים אחרי בית הספר ולהירגע קצת. אכלתי תפוח ושמעתי צפירה מחוץ לבית אז מיהרתי לצאת ולהגיד יום טוב לאימי ולאחותי וראיתי את הג׳יפ השחור של זאין ושם גם את ליאם.
נכנסתי לרכב וכמובן שזאין התחיל לעצבן אותי כמו כל בוקר ״נו הארי שנה חדשה וכיתה י״ב נקווה שתמצא לך מישהו כבר״
״די זאין עזוב אותו״ ליאם אמר ונתתי לו חיוך קטן כתודה.

הנסיעה עברה בשקט ואני שמעתי מוסיקה וכשהגענו שלושתינו יצאנו מהמכונית והתקדמנו לכיתה. אני זאין וליאם חבורה של שלושה כבר הרבה זמן, לפעמים גם נייל מצטרף אלינו אבל הוא מעדיף להיות לבד.
התיישבתי במקום הקבוע שלי בשולחן הכי מאחורה בצד ימין לבד, זאין בא לשולחן שלי והתיישב עליו וליאם התיישב בכיסא שלידי
״שמעתם שיהיה תלמיד חדש בכיתה שלנו? אמרו שהוא חתיך, הארי יש לך הזדמנות״
זאין אמר ואני וליאם גיחכנו, ״זאין אתה יודע שאני לא בקטע של זוגיות אחרי מה שקרה בפעמים הקודמות..״ אמרתי והשפלתי את ראשי ״סליחה אחי לא התכוונתי.. בכל מקרה רוצים נלך לאן שהוא אחרי בית הספר?״ זאין שאל ואני התלבטתי כי רציתי ללכת אחרי בית הספר לים ולגלוש או סתם לשבת והלרגע,
״נו הארי?״ ליאם שאל, ״אני לא יודע.. חשבתי אחרי בית הספר ללכת לים להרגע קצת..״ ״נו אז בואן נלך ביחד״ זאין הציע ולא הייתה לי בעיה ״סבבה אז אחרי הלימודים לכו הביתה וב-16:00 ניפגש כבר בים״
ליאם וזאין הנהנו וחזרו למקומות שלהם כי המורה בדיוק הגיעה.
״תלמידים יקרים, כפי שכולם כבר כנראה שמעו היום יבוא לכיתתנו תלמיד חדש. אני מבקשת להתנהג בהתאם ולקבל אותו בזרועות פתוחות״ המורה אמרה והתקדמה אל הדלת בשביל לקרוא לתלמיד החדש, התלמיד החדש נכנס ואני פשוט קפאתי. ״כולם להכיר את לואי טומלינסון״ לואי חייך חיוך קטן ונופף לכולם. ואני עדיין הייתי בשוק עד שמבטי הצטלב בשל לואי והוא גם כן קפא. אני.לא.מאמין. לואי פה, מולי.

פלאשבק~
הארי רץ לבית של השכנים כמו כל יום בערב לשחק עם לואי, הוא ולואי היו חברים כל כך טובים שהם כבר מכירים מגיל 3, הארי ולואי בני ה-8 כמו בכל יום יצאו לשחק בגן השעשועים שליד הבית. אבל היום זה היה יום מיוחד, יום הולדתו 9 של הארי. הארי רץ במהירות לביתם של משפחת טומלינסון, הארי דפק בדלת אך לא היה מענה.. הארולד הקטן דפק במשך 20 דקות ואף אחד לא ענה לו. הילד הקטן התייאש והיה מאוד מבואס, מדוע לואי לא פותח לו ולא יוצא לשחק איתו כמו כל ערב?
הארי נכנס לבית והוריו חיכו לו, אמו של הארי אמרה לו לבוא אליה כי יש לה משהו לספר להארי.
״הארי, מתוק שלי. אני יודעת שאתה מבואס שלואי לא יצא לשחק איתך היום.. אבל הוא השאיר לך פתק ומתנה״ אימו של הארי אמרה בחיוך של עצב ומסרה להארי פתק וצעצוע דובי קטן שמחזיק לב בצבע כחול, הלב היה בצבע עיניו הכחולות של לואי.
הארי לקח את הפתק והתחיל לקרוא..