It's gotta be you-L.S

פרק 8

נ.מ הארי

הודעתי לכולם שהוא חזר, נייל ליאם וזאין היו לחוצים אבל נשארו מעט אדישים, הייתי חייב להגיד להם את זה פנים מול פנים כי אולי האיש שאנחנו לחוצים ממנו מעט עוקב אחרינו דרך הטלפון, אז לא לקחתי סיכון. אבל הבעיה היא אבא..
אני עוד לא דיברתי איתו.. אני חייב לעשות את זה עכשיו כי אם לא הכל יצא משליטה והכל יהיה חרא יותר ממה שעכשיו.
לקחתי את הטלפון ופתחתי אותו, נכנסתי לאנשי קשר וחייגתי לאבי
״הארי?״
אבא שאל

״היי אבא, תקשיב. אתה חייב להשאר רגוע בשביל כולם כי אני צריך לדבר איתך, וזה לא לטלפון. מתי הטיסה שלך הביתה?״

שאלתי מעט לחוץ

״ואו ואו הארי תרגע, הטיסה שלי הביתה היום בערב, מה כל כך חשוב שאהיה בבית?״

״אבא. בבקשה. פשוט- כשאתה תיהיה בשדה תעופה בארץ פליז תתקשר למארק שיסיע אותך לפה כי אני צריך את שניכם כאן!״

״א-אוקי הארי, אהיה בבית הכי מהר שאוכל.
נתראה״

״ביי״
אמרתי וניתקתי.

השעה עכשיו הייתה 13:30, אתקשר ללואי אולי אבוא אליו קצת, ואז כשאבא ומארק יגיעו נקרא לו לשיחה גם.. אני יודע שזה יכול לסכן אותו אם ידע אבל הוא חייב לדעת, הוא הבן זוג שלי עכשיו, הוא חלק מאוד גדול בחיים שלי. הוא תמיד היה אבל עכשיו הוא חשוב לי יותר מהכל, והוא תמיד היה חלק מהמשפחה.
חייגתי אל לואי וחיכיתי כמה שניות עד ששמעתי את קולו המתוק אומר
״הלו הארי?״
״היי לוּ, אני יכול לבוא אליך?״
״כבר התגעגעת? ראית אותי מלפני 20 דקות״
הוא גיחך ואני חייכתי.
״מה? אסור לי להתגעגע לחבר שלי?״
שאלתי ויכולתי לדעת שעל פניו כרגע חיוך, והוא מסמיק.
״תשתוק.. ולגבי השאלה של אם אתה יכול לבוא, כן האז אתה יכול לבוא אמא שלי בדיוק מכינה ארוחת ערב אנחנו נשמח שתצטרף גם אנחנו חייבים לספר לה.. עלינו״

״כן כמובן.. טוב עוד שניה אצלך לאב״ אמרתי

״מחכה לך״
הוא משך את המילה וניתק.

כמה שאני מאוהב בו. נפלתי בשבילו חזק כבר ממזמן, ואם יפרידו ביננו אני אשבר. אני לא יכול בלעדיו הוא כמו החצי השני שלי, הוא משלים אותי והוא גורם לי לאושר בחיי.
אני אוהב אותו כל כך, ואני מחכה ליום שנוכל להגיד אחד לשני את המשפט בעל 3 המילים.
טוב שקעתי מעט במחשבות.. עדיף שאלך כבר ללואי שלי.
___________

תוך כמה דקות הגעתי לדלת משפחת טומלינסון האהובה עלי, דפקתי בדלת את נקישת הדלת שלנו כך שידעו שזה אני, הנקישת דלת הזאת משומשת כבר מאז שהיינו בני 7 וזה דווקא ממש נחמד.
תוך שניות ספורות הדלת נפתחה וראיתי את ג׳ו מולי,
״הארי! מתוק כמה נחמד לראות אותך! כבר הספקתי להתגעגע חמוד״ היא אמרה וחיבקה אותי,
״היי ג׳ו אני גם התגעגעתי״ החזרתי לה חיבוק.
״לואי בחדר, אתה מצטרף לארוחה גם נכון?״
שאלה, ״כמובן, מי אני שאפספס את כישורי הבישול של ג׳והאנה טומלינסון בכבודה ובעצמה?״ אמרתי והיא צחקקה. עליתי במדרגות לכיוון חדרו של לואי ודפקתי בדלת
״יבוא״ אמר בנימת קול חזקה, נכנסתי לדלת ונשענתי על המשקוף, הוא היה בטלפון ולא שם לב אליי
״ ׳יבוא׳? ואו כמה רשמיות לוּלוּ״ אמרתי והוא סוף סוף שם לב אלי, הוא קם מהמיטה והתקדם אליי, הוא קפץ עלי בחיבוק ואני גיחכתי
״האז התגעגעתי״ הוא אמר תוך כדי שראשו קבור בצווארי ואנחנו עומדים באמצע חדרו מחובקים
״לא ראית אותי רק 20 דקות לואי״ אמרתי בנימת קול צינית והוא החטיף לי מכה קטנה לחזי שלא הרגשתי בכלל.
״טוב בארוחת ערב נספר לאמא שלי שאנחנו ביח-״ לואי נקטע על ידי לוטי שנכנסה לחדרו באמצע שהיינו מחובקים
״לספר לאמא מ- ואו סליחה.. היי הארי״ לוטי אמרה והיא נראת נבוכה, ישר התנתקנו מהחיבוק והסתובבנו אליה
״היי לוט איך את?״ אמרתי והתקדמתי לחבק אותה
ראיתי את פרצופו המקנא של לואי וכמובן שלוטי שמה לב לכך,