Falling for you

פרק ראשון

נ.מ. לואי

"אני מתבייש שאתה הבן שלי!" אבי צעק עליי תוך כדי שהכה בי, קול כאב ברח מבין שפתיי ודמעות לא מפסיקות לצאת מעיניח
מעיניי"אני מתבייש בך..." אמר בשקט אך עדיין היה אפשר לשמוע את נימת הכעס שבקולו, "אתה לא הבן שלי יותר!" צעק והכה את כתפי האחורית. דמעות החלו לצאת מעיניי וקול כאב ברח מבין שתי שפתיי, איך הגעתי למצב הזה...?

"לעזאזל לואי!" צעק והכה בי שוב, ושוב, ושוב, אלוהים אדירים אני לא מרגיש את הכתף שלי יותר!!!  אחרי הרבה זמן הוא עזב אותי כשאני שוכב על הריצפה מדמם מהאף
אותו הדבר קרה לפני שבוע, ולפני עוד שבוע. זה כבר נעשה שיגרה אצלי...
חשבתי שהפעם אני עשיתי את הדברים בדרך הנכונה, בדרך שהוא רצה שאני אלך בה... כנראה ששוב איכזבתי אותו
אני מנסה לקום לחדר ולקח לי קצת יותר זמן משחשבתי שזה יקח .

אחרי שזה הרגיש נצח קמתי
והלכתי לחדר האמבטיה לשטוף פניי
ראיתי שם את הסכין גילוח שלי
אלוהים ישמור, אני יותר חזק מזה! אני יותר.... אני צריך את זה.

לקחתי אותו ליד והעברתי אותו כמה פעמיים עד שהתחיל לרדת דם
בכל פעם כשהרגשתי את המתכת הקלה פוגשת את גופי, לבי הלם בחוזקה
ונהנתי מההרגשה הזאת
לעזאזל כל כך אהבתי את זה
התחלתי להרגיש סחרחורות, שיט איבדתי יותר מדיי דם
מהר ניקיתי את כול הדם ושמתי תחבושת
יצאתי מהשירותים וראיתי את אבי מולי, "אל תבכה כמו ילדה קטנה" הקניט אותי, הוא לא עוזר עכשיו! מהר ניכנסתי לחדר ונעלתי אותו שלא יוכל להיכנס.

נתתי לכל הדמעות שהחזקתי בעניי לצאת, ניסיתי לחשוב מה עשיתי לא נכון, מה גרם לו להכות אותי שוב. אך הפעם זה הרגיש שונה, זה היה הרבה יותר חזק משאר הפעמים.
הרגשתי שכול מה שהוא אמר שאני זה נכוןן אני סתם שמן , מפגר , ופגוט.........

לא מגיע לי לחיות בכלל, אני רק מאכזב את כולם
אין לי מקום בעולם הזה
זה פשוט כול כך הגיע לי
תמיד אמרו לי את המשפט "יש אור בקצה המערה"
אז איפה האור עכשיו? מתי הטוב הזה יגיע? האם בכלל הוא יגיע?
על מי אני עובד... זה לא מגיע לי, עדיף לסיים את זה עכשיו מאשר לסבול יותר
וככה נירדמתי
בהרגשה שאני כלום