אז אני מרגישה רגשות והחלטתי שהדרך היחידה שלי לא להתפוצץ מהם זה לכתוב ספר ולפרסם באתר מת.
תהנו?
כןןןןןן השתמשתי בכריכה מוכנה אבל אין לי כוח לבקש ממישהו להכין לי
היא לעולם לא חשבה שתוכל להתאהב, ועכשיו כשהיא חושבת על זה, היא לא זוכרת בן אדם אחד שאיתו כן התאהבה.
חבריה התאהבו, או לפחות חיבבו, ונשבר להם הלב, כמו לכל השאר.
אבל היא, לעולם לא.
והיא הסתכלה על חבריה, ושמעה את השירים, וראתה את הסרטים וייחלה לעצמה להרגיש את השיברון לב הזה, את העצבות הבלתי נתארת לתיאור, את ההרגשה שלעולם לא תמצא בן אדם אחר שיבין אותה, שיקבל אותה ויאהב אותה בלי לשפוט.
היא רק רצתה רק להרגיש משהו.
כי היא הרגישה עצבות, עצבות שלפעמים הרגישה כמו ירייה בלב.
אך זה היה עצב מוכר, עצב שהתעייפה מלהרגיש, עצב שממנו לאף אחד לא היה אכפת.
היא רצתה להרגיש משהו חדש, אזור לא מוכר, רק כדי לברוח מהמצב שנמצאה בו עכשיו.
והיא לפעמים הרגישה שאין לה שום סיבה לראות את העולם מהמשקפיים השחורות שלה, שזאת היא שמחליטה לענוד אותם כל פעם מחדש,
אפילו שבסופו של כל יום, זאת הייתה היא שישבה במיטתה וטבעה בלי שום עיניים אחרות שישפטו אותה חוץ משל עצמה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
חזרתי כי הרגשתי חור בלב שרק וואטפד יכול למלא,
אני מבקשת לא להסתכל על הספרים האחרים שהוצאתי בגיל 14 בגלל שאני נבוכה
ובבקשה אם בעתיד אני אהפוך לסופרת אמיתית או משהו אל תצייצו!!!!! על המשתמש הזה, תודה
