Chapter 10

1.2K 105 14
                                    

Pov Grace
לא יכלתי להינות מהמסיבה הזאתי, אני מרגישה לא נוח פה, אני מבחינה במבטים שאשטון תוקע בי וזה מפחיד אותי כל כך.
חיפשתי את רייבן אבל לא מצאתי נכנעתי וסימסתי לרייבן שאני הולכת לבית.

הורדתי את העקבים והתחלתי להיזחל בין האנשים.כשיצאתי מהמועדון נשמתי לאוויר והנחתי את כף ידי על אזור הלב והתחלתי ללכת לכיוון הספסלים.

אני צריכה את האוויר הזה, אני צריכה לנשום אני בקושי יכולה לנשום במקום הזה.
הרמתי את ראשי עצמתי את עייני ופשוט הרגשתי את הרוח נוגעת בפניי, נשמתי את האוויר הקריר והצח.

"את רוצה לבלות טיפה?"קול שאל פקחתי את עייני במהירות והבטתי באדם זר שהתיישב לצידי
"מי אתה?"אמרתי בלחץ וזזתי

"שקט נסיכה, את תכף תכירי אותי."אמר וחייך חצי חיוך
"יש לי חבר"אמרתי במהירות
"אה כן איפה?אני לא רואה אותו"אמר והתחיל לגעת בי ניסתי להעיף את היד שלו אבל הוא חיזק את האחיזה שלו.

"תעזוב אותי!"הרמתי את קולי
"תשתקי."אמר בקול צורם
"אני אצעק, תעזוב אותי"אמרתי שוב הוא גיחך והעביר את היידים שלו במפשעה שלי

"אל תיגע בי סוטה!"צעקתי והדפתי אותו ממני הוא צחק ותפס את שניי ידי והרים אותי
"לא!תעזוב אותי"צעקתי ברחוב אין מצב שישמעו אותי כולם נמצאו בתוך המסיבה, המוזיקה רעשה יותר מידי, הרחוב ריק מאנשים מלבד אני והאיש המוזר.

"היי, תעזור לי!!"צעקתי לבן אדם שהיה עם חברה שלו
"זה בסדר, אני חבר שלה"אמר בהתגוננות
"אני אפילו לא מכירה אותך!הוא רוצה לאנוס אותי."הרמתי את קולי והחלתי להרביץ לו עם היידים.

"תשחרר אותה"האיש התקדם לעברנו הבן אדם האציץ את המהירות שלו והבן אדם השני התחיל לרוץ יחד איתנו והורה לאנשים לעצור את הבן אדם, הדמעות לא הפסיקו לרדת הרגשתי שאני עומדת למות.

פתאום הרגשתי את גופי מוטי על הקרקע מתוך אינסטיק הרמתי את יידי והנחתי אותם על ראשי
"את בסדר?"צעק הבן אדם שעזר לי
"לא, אני לא בסדר"אמרתי החזקתי את הגרון שלי והתחלתי לנשום בכבדות

"א-ני חולת אסת-מה"ניסתי לומר האיש נלחץ לא ידע מה לעשות לאחר מכן הוא החזיק את שני יידים ואמר
"תירגעי, תירגעי ותינשמי יחד איתי"
"א-ני רוצה את ריי-בן"אמרתי והתחלתי לנשום כמו מטורפת

"תרגעי!!תנשמי, תנשמי לאט לאט"אמר הנהנתי במהירות ועשיתי כדבריו.
כשהרגשתי את הנשימה שלי חוזרת והריאות נפתחות התחלתי לבכות

"אני אלווה אותך לבית"אמר ועזר לי לקום מהרצפה והרים אותי כסגנון כלה.
"אני מכירה אותך?"שאלתי
"לא, אני דניאל ואת?"
"אני גרייס, ובבקשה תוריד אותי אני יכולה ללכת"אמרתי בנעימות

"מצטער"השיב והוריד אותי במהירות חייכתי ואמרתי
"תודה,אני מודה לך על העזרה"
"אין בעד מה!"

He's Back//Ashton IrwinWhere stories live. Discover now