4- קנאי..

652 37 3
                                    

•לאחר 4 ימים•
(דומיניק לא הגיע לבית ספר בימים האלה)

״אדוני מחכים לכם לפגישה״ אחד העובדים אמר לי לתוני , ריבל ואילור ואנחנו יצאנו לבחוץ נכנסים לאוטו ״יש עלייך נשקים נכון?״ שאלתי את אילור את השאלה שאני תמיד שואל אותה כשאנחנו יוצאים ״כן״ היא אמרה והמבט השמח שלה הפך לקר ומאיים בשניה
-
אני ריבל ואנת׳וני התיישבנו בכסאות מול האנשים שחיכו לנו ואילור עמדה מאחוריי ״לא אופייני למשפחת סמית׳ לאחר״ אחד מהם אמר ואני שתקתי בוחן אותו ״לאיזה אחד מכם אני אמור לדבר מי הבוס?״ האמצעי שאל ואני המשכתי לבחון אותו ״אני הגדול״ ריבל אמר ״זה ברור״ הוא אמר בנימה מזלזלת וגיכוך יצא מפיו ״אתה צוחק על אח שלי?״ אנת׳וני שאל באיום והאמצעי הפסיק לצחוק ״אז הוא הגדול , אתה האמצעי אני רוצה לדבר עם דומיניק ואני מנחש שזה אתה בגלל שאתה בוחן אותי כאלו אני פאקינג חשפנית״ הוא אמר בעצבים ומההתחלה היה ברור שהוא לא הכיר אותנו ורק שמע סיפורים ״מה אתה רוצה?״ שאלתי באדישות ששיגעה את הבן אדם שישב מולי וידיה של אילור הונחו על כתפי כאלו מנסות להרגיע אותי ״ברית״ הוא אמר את המילה שאני הכי שונא אחרי המילה סליחה וצחוק מזלזל יצא מפי ״ברית?״ שאלתי והוא הנהן ואני ריבל ותוני קמנו מהכסאות באים ללכת אבל אחד מהם הצמיד בכוח את אילור אליו ושם את ידו על צווארה ״לא חבל שיקרה למתוקה משהו?״ הוא שאל ואנחנו עמדנו בלי לעשות כלום ״תנסה״ אמרתי ושילבתי את ידיי הוא עשה תזוזה קטנה ולאחר שניה אילור השכיבה את הבן אדם לרצפה שמה את רגלה על צווארו של הבן אדם ויורה בראשו בלי לחשוב פעמיים והדם של האיש השפריץ לכל עבר  ״עוד מישהו?״ היא שאלה בעצבים והגברים הסתכלו עליה המומים והוציאו את הנשקים שלהם ולאחר פחות מחמש דקות כולם היו על הרצפה שוכבים בתוך שלולית הדם של עצמם ואני ריבל אנת׳וני ואילור הכנסנו את הנשקים שלנו בחזרה למקומם
-
•יום אחרי•
נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקום שלי ליד קיילי שהיייתה בטלפון ולא שמה לב אליי היא לא הפסיקה לחייך אל הטלפון אז שלחתי הודעה לאחד הבנים בכיתה
-תגיד מה יש לקיילי?-
•כל הבנים בבית ספר מתחילים איתה•
הוא שלח והסתכלתי עליו עם פרצוף לא מובן
•מהיום שראו אותה בחדשות איתך הבנים לא מפסיקים להגיד כמה שהיא יפה ומציעים לה לצאת איתם•
הוא שלח ואני התעצבנתי הם רואים אותה איתי ועוד יש להם אומץ להתחיל איתה
-
בסוף השיעור ישר יצאתי מהכיתה והלכתי למחששה תופס את הילד הראשון שראיתי ״לא אכפת לי איך אבל אתה תגיד לכל החברים שלך שמי שמתקרב לקיילי ורק מעז לנשום לידה יהיו לו עסק איתי וזה לא יגמר בכמה מילים ותגיד להם שיעבירו את זה לכל מי שהם מכירים אני לא רוצה לראות ילד אחד שמסתובב לידה ברור?״ שאלתי באיום ״וחסר למי שיגיד לה שאמרתי את זה.״ הוספתי והוא הנהן בפחד והלך לחברים שלו והם דיברו והסתכלו עליי ואז הלכו גם הם וידעתי שמהיום אף אחד לא יעז להתקרב אליה
-
״היי אמא״ אמרתי בחיוך כשנכנסתי לבית רואה אותה מכינה אוכל ״הילד היפה שלי חזר מהבית ספר איך היה היום?״ היא שאלה עומדת על קצות האצבעות ונושקת לראשי ״טוב״ אמרתי ״מה עשית?״ היא שאלה בקול חושד ״איך את יודעת שעשיתי משהו?״ שאלתי ״אתה יצאת מהבטן שלי דום חוץ מזה אתה כפיל של אבא שלך ואני איתו מספיק זמן כדי לדעת אם הוא עשה משהו או לא״ היא אמרה מזכירה לי שוב ושוב כמה אני ואבא דומים ״יכול להיות שאיימתי על הבנים בבית ספר לא להתקרב לילדה אחת״ אמרתי ״יש לזה סיבה טובה?״ היא שאלה ״כן מאוד״ אמרתי ״איזה סיבה?״ היא שאלה ״אני לא רוצה שהם יתחילו איתה״ אמרתי ״אתה מקנא לה?״ היא שאלה ״לא״ אמרתי ואמא עשתה פרצוף וחזרה לבשל ״על מה את חושבת עכשיו?״ שאלתי ועמדתי מאחוריה ״כלום״ היא אמרה  ״נו אמא״ אמרתי והיא הסתובבה אליי עם כפית בידה ופתחתי את פי והיא האכילה אותי כאלו הייתי ילד קטן ״טעים?״ היא שאלה ״מאוד״ אמרתי בכנות ״אפשר עוד?״ שאלתי והיא צחקה ״שב בשולחן אני אשים לך בצלחת״ היא אמרה והתיישבתי מהר בשולחן והוא התיישבה מולי לאחר שהביאה לי את הצלחת והתחלתי לאכול ״זאת הילדה שבאת איתה לאירוע?״ היא שאלה והנהנתי ״היא ממש חמודה״ היא אמרה ושתקתי ממשיך לאכול ״אני חושבת שלמרות שאתה מנסה לשחק אותה ממש קשוח אתה קצת מקנא לה״ היא אמרה בחיוך ואני הרמתי את מבטי אליה ״אמא״ אמרתי ״טוב טוב אני שותקת״ היא אמרה קמה מהשולחן ונעמדת לידי ״אני צריכה ללכת עם אבא שלך לכמה סידורים ואנת׳וני ואילור הלכו לחברים אתה תיהיה בסדר לבד?״ היא שאלה דואגת לי כאלו אני ילד בן 10 שנשאר פעם ראשונה בבית לבד בלי בייביסיטר ״מה את חושבת?״ שאלתי ברצינות והיא נישקה אותי בלחי ״זה מה שחשבתי״ אמרתי ושתינו צחקנו והיא יצאה מהבית

דומיניק סמית׳ - השטן בשחורWhere stories live. Discover now