כשהשמש והירח נפגשו

פרק 1

ניקו פתח את עיניו באיטיות מרדנית. זה היום האחרון של חופשת הקיץ הוא ממש לא רצה להתעורר. כאשר הוא לא יכל להתכחש לעובדה שהוא התעורר הוא העיף מבט אל השעון שהיה ליד המיטה שלו, המספרים השחורים הודיעו לו שהשעה כבר אחת עשרה בבוקר והוא צריך להתעורר אם הוא רוצה להספיק משהו היום. ניקו קם מהמיטה באנחה עייפה כשהוא ניגש למטבח להכין קפה שיציל אותו מעייפות. לאחר בהיה אינטנסיבית בקומקום החשמלי המים רתחו לבסוף וניקו יכל לשתות את הקפה השחור שלו כאשר הוא נשען על השיש של מטבח. אם אביו של ניקו בטיול העסקים שלו עד אמצע סוף ספטמבר ואחותו שהתגייסה לצבא בשנייה שיכלה לאחר שסיימה את הלימודים שלה ניקו בילה את רוב הבקרים שלו לבד בשקט, אחרי הכול- על מי הוא ידבר? לאחר שהוא עבר חצי כוס קפה הוא התחיל לעבור על הדברים שהוא צריך לעשות היום לפני היום הראשון ללימודים מחר. הוא סיים את הקפה שלו וניגש לחדר שלו כדי להתארגן. ג'ינס שחור קרוע (לא ממש באופן אופנתי, הוא פשוט בלוי מרוב שימוש), חולצה מודפסת שכתוב עליה "Be gay, Do crime", ואת מעיל הטייסים הישן והטוב ולמרות שהוא איתו כבר יותר מ-7 שנים הוא עדיין גדול עליו. הוא נעל את הנעלים האהובות עליו (ובין היחידות שיש לו) שגרם לו להיראות גבוהה יותר בכמה סנטימטרים.

הוא ירד לאופנוע שלו (טוב, זה האופנוע של פרסי - חבר הילדות של ניקו אבל הוא נסע להוואי עם החברה שלו אנבת' לקולג' אז הוא נתן לניקו לנסוע בוא בזמן שהוא לא שם) והתניע אותו, ישר קפץ לעיניו את כמות הדלק הנמוכה באופנוע, ניקו היה צריך ללכת לתחנת דלק.

ניקו שם את הקסדה השחורה שלו ויצא לכיוון התחנת דלק ליד סניף מקדונלדס שבו ניקו עבד במשרה מלאה כל הקיץ והולך לעבור לחצי משרה בזמן שנת הלימודים הקרובה כדי שהוא יוכל לקנות אופנוע משלו - עם כל השעות שהוא עשה שנה שעברה ובקיץ הזה ניקו צפה שהוא יוכל לקנות את האופנוע שהוא רוצה בערך באמצע השנה, לקראת כריסמס האמת. הוא נעצר ליד משאבת הדלק בתור השני בסך הכול שמונה משאבות דלק בתחנה, מסודרות בזוגות, ארבע לימין וארבע לשמאל גב לגב. ניקו פתח את מיכל הדלק שלו והמספרים המסמלים את כמות הדלק התחילו לזנק ביחד עם המחיר על המכונה. התחילו לעלות. ניקו בהה מסביבו מתוך הקסדה שלו. התחנה הייתה יחסית ריקה לצהרי היום חשב ניקו, אבל ניקו חשב מהר מדי. פתאום נכנסו לתחנה דלק שלוש מכוניות אחת אחרי השנייה כאשר הראשונה משמיעה מוזיקה רועשת מאוד.ניקו גלגל את עיניו והחזיר את מבטו אל המספרים הקופצים על המשאבה - מאחל שהם ימהרו יותר. הוא שמע דלתות נסגרות במשאבה בתור השני של המשאבות ובאופן אינטנסיבי מבטו קפץ קדימה- אינסטינקטים הישרדותיים טיפשים. מבטו תפס שלושה בני נוער בגילו לפני שיכל לתפוס את עצמו ולהוריד את מבטו למטה. כולם היו גבוהים מניקו בלפחות ראש אפילו עם הנעלים המגביהות שלו. אחד שרירי בהיר עור עם שיער מתולתל חום בהיר שניקו זיהה משיעור היסטוריה שלו בשנה שעברה, אבל לא היה לו מושג לשמו נשען על המכונית המתודלקת. עוד אחד שנשען על משאבת הדלק היה בעל שיער שחור קצר יותר מבעל השיער החום והסתדר במין בלורית מעל ראשו. ולבסוף נער שהיה בדיוק האמצע בין שניהם - עורו היה שזוף באופן שניקו רק יכל להתפלל אליו, הוא לבש פלנל אדום בוהק שניקו לא יכל של לתהות איך הוא מצליח להחזיק במראה - בייחוד עם הג'ינס כחול כהה וחולצה תכלת שאף אחד בעולם לא היה לובש מחוץ לבית - כי מי לובש כחול כהה עם כחול בהיר לא בהלווין? וכמובן איך היה אפשר לשכוח את השיער הבלונדיני שניקו היה רואה מקילומטרים, כל כך בהיר שנראה שהוא מחזיר את אור השמש כמו מין הילה מעל ראשו, אבל שיערו לא נראה צבוע בשום צורה. ניקו היה בטוח שפיו היה פתוח ואולי הוא אפילו קצת ריר נזל מפיו, אבל מבטו נקטע כאשר יצאה כאשר בלונדינית מזויפת יצאה מהמכונית מאחורי המכונית המתדלקת ונתלתה על זרועו של הבלונדיני. ניקו הוריד את מבטו אל המשאבה מולו. מיכל מלא. ניקו הוציא את הידית מתוך המיכל וחיבר את הידית חברה למשאבה ונכנס לחנות כדי לשלם על הדלק ולהתחפף משם. ברור שהבלונדיני מחוץ לליגה שלו סטרייט - הרי כל הבחורים החתיכים סטרייט, טוב זה לא באמת משנה. זה רק זר מתחנת דלק בכול מקרה. ניקו שילם והתחפף משם כמה שיותר מהר- לא פוגש את עיניו עם החבורה הרועשת שוב ומקווה פשוט להשאיר אותם מאחוריו.

~~~~~~~~~~~~~

שלומות! אז כן... פרסי ג'קסון פתאום...

מי שלא מכיר, היי אני מון! ברוכים הבאים ל"כשהשמש והירח נפגשו"! את הסיפור הזה אני כותב עם וויל.  

ועם כבר קראתם משהו שלי ברוכות השבות! ולא, אני לא יודע מתי אני אמשיך את הסיפורים האחרים. 

אין לי ממש מה לכתוב כי זה הפרק הראשון - והוא די קצר למען האמת... אבל פתיחה טובה! אני מניח...

אז לניקו יש אופנוע והוא עובד במקדונלס! מחר היום הראשון לי"א, ולאף אחד אין כוח, אבל בואו, אני לא חושב שזאת תהיה שנה משעמת (;

נתראה במדור הקומיקס,

מון