stalkers obssesion//L.S.

פרולוג

נ.מ. הארי:

נכנסתי הביתה אחרי הלימודים, סוגר ונועל אחריי את הדלת שם את המפתחות על השידה הורדתי את המעיל ותליתי אותו המתלה. "ניק?" קראתי מחכה לתשובה, אחרי שחיכיתי כמה דקות ולא קיבלתי שום תשובה בחזרה אז התחלתי ללכת לכיוון הסלון חושב שהוא כנראה עדיין לא חזר מהעבודה.

הגעתי לסלון וראיתי את ניק שוכב על הרצפה, הלכתי עליו והתחלתי לקרוא לו חושב שהוא סתם עושה משהו מטומטם כמו שהוא תמיד עושה. "ניק? למה אתה שוכב ככה על הרצפה?" אמרתי מתקדם לכיוונו, זה לא נראה כאילו הוא נושם..

"ניק זה לא מצחיק אותי יותר, תקום כבר" הוא לא זז, כאן התחלתי לדאוג טיפה..

המשכתי ללכת אליו ומתי שהגעתי ירדתי לברכיים ובדקתי את הדופק שלו, מתי שמצאתי אותו שחררתי נשימה שלא ידעתי שהחזקתי, זאת הקלה זה שהוא לפחות נושם, קמתי מלידו והלכתי למטבח מוזג כוס מים וחוזר חזרה לסלון שפכתי עליו את המים והוא קם משתעל טיפה "ניק? ניק?! מה קרה לך?!" שאלתי והיה אפשר לשמוע על הכל שלי שהייתי בהיסטריה. "א-אני לא זוכרת, אני רק יודע שהגעתי הביתה נכנסתי לסלון ואז הכל נהיה שחור" הוא אמר משפשף את הראש שלו טיפה, הבטתי בעיניו הידיים שלי על הלחיים שלו "העיקר שאתה בסדר" אמרתי נותן לו נשיקה קטנה על השפתיים, נראה לי שהוא רצה קצת יותר כי הוא מיד החזיר אותה רק הרבה יותר חזק ושם את היד שלו בשיער שלי, הידיים שלי התחילו לעבור על כל גופו עד שהגעתי לכיס של הסווטשרט שלו, הכנסתי את היד שלי והוצאתי... "פריים של תמונה?" שאלתי מנתק את השפתיים שלנו "על מה את- איך לעזאזל זה הגיע לכאן?" "מאיפה אני אמור לדעת בדיוק? זה הגיע מהכיס שלך" אמרתי "יש שם בכלל תמונה?" הוא שאל, סובבתי את התמונה ומיד זרקתי אותה מהידיים שלי ברגע שראיתי מה היא. או יותר נכון את מי שמופיע בה.

------

מילים- 282

אמרתי שאני יעשה את זה ואני עושה את זה אני עומדת לכתוב מחדש את כל הסיפור בפרקים מסויימם אלה יהיו שינויים קטנים כמו פה שזה רק איך שכתבתי את המשפט והורדתי הרבה משפטים מיותרים ובפרקים אחרים אני ישנה יותר.