נ.מ. זאין:
ישבנו באותה תנוחה כמו שאנחנו יושבים כבר מה שמרגיש כבר ימים אבל ניראה לי שזה רק כמה שעות אבל אני לא יכול לדעת כי אין חלון האור תמיד דולק ואין שעון אין לא לי ולא ליאם איך לדעת כמה זמן עבר מה שמאוד מייאש וקצת גורם לך לצאת מדעתך "זאין" ליאם אמר אבל התעלמתי ממנו כמו שעשיתי בכל שאר הפעמים שהוא קרא לי מאז שגרמתי לו לבכות "זאין בבקשה תענה אני שונא את השקט הזה" הוא קרא והיה אפשר לשמוע שהוא עומד לבכות שוב פעם, רציתי שהוא יפסיק לבכות כל פעם שהוא בוכה זה מרגיש כאילו עוד סכין בגב שלי אבל אני לא יודע איך לעזור לו כל מה שאני אומר רק מחמיר את המצב "זאין בבקשה!" הוא צעק והתחיל לבכות "ליאם תירגע בבקשה" לחשתי הגרון שלי שורף עם כל צליל שאני מוציא הוא המשיך לבכות ולנסות לצאת מהאזיקים וידעתי שכל הסיטואציה הזאת מתחילה להשפיע עליו לרעה "לי-" מאמצע שום מקום הדלת נפתחה בחוזקה ופגעה בקיר שמאחוריה לואי נכנס תפס לי את הפרצוף ושם את האגודל והאצבע שלו על כל צד של הפרצוף שלי והתחיל לדחוף אותן עד שהייתי חייב לפתוח את הפה הוא שם כדור על הלשון שלי ושפך מים לתוך הפה שלי הוא סגר לי את הפה ושם עליו יד, היד השנייה שלו אטמה את האף שלי ככה שהייתי חייב לבלוע את המים עם הכדור כדי לנשום, בלעתי את הכדור ופתחתי את הפה הוא הוריד את הידיים שלו ממני בזמן שהתנשפתי מנסה להסדיר חזרה את הנשימה שלי לקצב רגיל לואי העביר את היד שלו בשיער שלי ושיחק בו עד שהנשימה שלי חזרה להיות רגילה, היד בשיער שלי הרגישה נעים וניחמה אותי ורציתי שהיא תישאר שם אבל כל פעם שנזכרתי שני במצב הזה בגלל האיש שהיד הזאת שייכת לו אני רוצה שהיא תרד ממני.
נשארנו ככה במשך כמה דקות יכולתי להרגיש את הידיים של ליאם רועדות החזקתי אותן הכי טוב שאני יכול מה שלא היה בצורה הכי נוחה או טובה אבל זה עזר לי ואני מניח שזה עזר גם לו כי הידיים שלו רעדו פחות, אחרי עוד כמה דקות נהיה ללי יותר קשה להחזיק את הידיים של ליאם ולשלוט בידיים שלי, לואי התכופף ושיחרר את האזיקים שעל הידיים שלי נפלתי לרצפה ולואי תפס את הראש שלי שנייה לפני שהוא פגע לא יכולתי להזיז שום חלק בגוף שלי חוץ מהעיניים שלי וטיפה הפה "מה? מ-מה ע-עשית ל-לי?" לחשתי זה היה כל כך קשה לדבר או להוציא בכלל צליל "דאגתי שלא תברח מהעונש שלך" לואי אמר והרים אותי מהרצפה מעבר לכתף שלו הסתכלתי על ליאם הכי טוב שיכולתי וראיתי עוד דמעות בורחות מהעיניים שלו וראיתי שהוא קרוב להתקף חרדה "אני אוהב אותך" עשיתי עם השפתיים לא מסוגל להוציא צליל מהפה "גם אני אותך" הוא החזיר והדמעות ירדו לו מהעיניים ובאותה שנייה גם אני נתתי להם לצאת לואי יצא מהחדר סוגר ונועל את הדלת אחריו הוא הלך במסדרון מגיע לחדר שאני וליאם היינו בו בכמה שעות הראשונות.
הוא הניח אותי על המיטה ואזק לי את הידיים למיטה הסתכלתי עליו ואז על הידיים שלי והתחלתי להרגיש את הלב שלי פועם יותר ויותר מהר ויותר ויותר חזק זה הרגיש כאילו הוא מנסה לצאת לי מהחזה.
YOU ARE READING
stalkers obssesion//L.S.
Ficção Adolescente(לא גמור ולא יעלו בו עוד פרקים) נותן לו נשיקה, נראה לי שהוא רצה קצת יותר כי הוא מיד החזיר אותה רק הרבה יותר חזק. הוא התחיל להוריד את הידיים שלו על הגוף שלי בזמן שאני עושה את אותו הדבר עד שהגעתי לכיס של הסווטשרט שלו, הרגשתי משהו... הכנסתי את היד שלי...
