נ.מ אנבת'
המלחמה בגאיה נגמרה ולי ולמוח אצה שלי יש קיץ שלם לפנינו
לשנינו מחכה המון עבודה בגלל שאנחנו בין החניכים הכי בוגרים
באותו בוקר שהתחלנו להיות מדרכים במחנה באתי לביתן פוסידון נכנסתי וראתי שפרסי עדיין ישן נסיתי לנשק אותו ולשפוך עליו מים ( לפעמים העובדה שהוא הבן של פוסידון באמת מעצבנת)
ניסתי עוד כמה דברים ואז עלה במוחי רעיון פרסי העוגיות הכחולות עומדות להיגמר צעקתי תוך שנייה פרסי קם מוכן להלחם על העוגיות שלו לפרסי לקח כמה שניות להבין שאין עוגיות כחולות ואז הוא ראה אותי צוחקת בגלל התגובה שלו
"מוח אצה אנחנו מאחרים ליום הראשון כמדרכים"
"נו באמת אבל אני רוצה לישון עוד" נאנחתי
"פה לא תקבל רחמים" צחקתי ונתתי לו נשיקה על הלחי
"טוב רק בשבילך אבל זאת הפעם הראשונה והאחרונה שאני קם מוקדם בקיץ"
"עוד נראה לגבי זה "
נאנחתי "לפעמים את סתם רשעה"
"אתה חושב מה אתה אומר על זה עם אתה לא קם מוקדם אין נשיקות עד הערב"
"לא לא" אמרתי ורצתי להתארגן
נ.מ פרסי
המלחמה בגאיה סוף סוף נגמרה חלמתי על עוגה ענקית וכחולה שפתאום שמעתי את אנבת' צועקת העוגיות הכחולות עומדות להיגמר קמתי מייד מוכן לקרב
אנבת' צחקה לקחו לי כמה רגעים להבין שאנחנו במחנה ואין עוגיות כחולות איזה באסה כמה אני אוהב עוגיות כחולות חשבתי לעצמי
ראיתי את אנבת' בחיי כמה אני אוהב אותה ואז היא אמרה לי שאנחנו מאחרים קמתי להתארגן להתלבש ולצחצח שניים כי בלי זה היא לא תסכים לנשק אותי יצאנו מהר
"באמת היינו צריכים לצאת כל כך מוקדם" אמרתי ופיהקתי
"כן מוח עצה"
"את סתם אכזרית חכמולוגית"
כירון
"פרסי אני צריך לדבר איתך בערב תבוא למשרד שלי"
"אוקי"
"בוא אנחנו מאחרים מוח עצה" אמרתי לו ומשכתי אותו"
"יש לך מושג על מה כירון מדבר?"
"שום מושג למה"
"כי אנבת' את אמורה לדעת הכל" צחקקתי
"מה אני אעשה איתך" אמרתי בחיוך
"אוי תראי" אמרתי והצבעתי על האחים שוד עם חניך צעיר "חייבים להציל אותו" אמרתי בדרמתיות
"לגבי זה את צודק" נאנחתי
נ.מ סופי
הגיעתי למחנה בטעות באחד השיגורים שלי
כאשר נכנסתי למחנה ראתי מולי חצי איש חצי סוס
משעורי ההסטוריה שלי זכרתי שקוראים להם קנטאורים
הייתי בשוק ראתי הרבה דברים מאז שהגעתי לערים של האלפים אבל קנטאור עוד לא ראתי "קוראים לי כירון"
אז אמרתי "כמו מהמיתולוגיה?"
"אני כירון מהמיתולוגיה היוונית
"נראה שאת חצויה"
"למה אתה מתכוון"
ואז הופיע מעלי סוג של קילשון בצע ירוק ים כירון נראה מופתע
לחשתי "זה משנה הרבה דברים"
מעבר לאוהל של כירון
"את מבינה את חצויה בת של של פוסידון אל הים ושל בת אנוש"
"אתה רציני"
"כן את לא נראת מופתעת במיוחד"
"טוב אני בת אדם אלפית אחות של סוסה מעופפת סף הריגושים שלי קצת גבוה" למה אמרתי לו את זה חשבתי לעצמי
באתי להגיד עוד משהוא ואז פרסי נכנס
נ.מ סופי
פתאום נכנס נער שנראה בן 18 או 19 הוא היה שרירי שזוף עם שער שחור ועניים ירוקות כמו הים אפילו שהים הוא כחול הוא היה חתיך כאילו הוא אלף ואחריו נכנסה נערה שנראתה בת גילו עם שער בלונדיני וענים אפורות כמו סערה כירון אמר פרסי אנבת' אני רוצה שתכירו זאת סופי בת פוסידון אחותך הקטנה למחצה.
איך העריכה טובה?
עוד כמה ימים אני יערוך גם את השני
YOU ARE READING
סופי ופרסי (גמור)
Fanfictionטוב בטח תהייתם מה קרה עם אנבת' ופרסי אחרי המלחמה (בסיפור הם בני 19) פרסי ואנבת' מאורסים הסיפור משולב עם שומרת הערים האבודות (וכולם בני 16 חוץ מפיץ וקיף שבני 17) בסיפור הם כבר הביסו את נסתרים יש ספר המשך
