פרסי
הגענו חזרה לבית החדש שלנו בערים האבודות
גריידי
"אנבת' את תשני בחדר של סופי פרסי אתה בחדר שהגנומים הכינו לך"
אנבת'
"זה בסדר פרסי ואני נישן באותו החדר"
גריידי
"לא אתם לא וזה סופי"
פרסי
דאגתי שאנבת' תתחיל לריב עם גריידי יש לו יכולת ממש מסוכנת הוא יכול לגרום לנו ללכת לחדר בכוח או אפילו יותר גרוע לקחת את העוגיות הכחולות
אנבת'
לפרסי היה את המבט של אני מפחד על העוגיות הכחולות שלי "בסדר רק בשביל העוגיות הכחולות"
גריידי
"בשביל מה?"
פרסי
"את מכירה אותי כל כך טוב חכמולוגית" אמרתי ונתתי לאנני נשיקה על הלחי
גריידי
"נו טוב"
סופי
אנבת' ישנה איתי בחדר עכשיו עד שיבנו גם לה חדר "תגידי אנבת' איך אח שלי?"
אנבת'
"מצחיק נחמד יפה אמיץ לא חכם במיוחד"
סופי
צחקנו שנינו שמחתי שאנחנו יכולות להנות ככה ואז הלכנו לישון כי ידענו שמחכה לנו יום ארוך מחר
מר פרוקל
הייתי צריך ללכת לנאום ולהציג את שני הילדים האלה התחלתי ואמרתי אתם ילדים תכירו אלה פרסי ג'קסון אחיה של סופי ואנבת' צייס נשמעו קולות מלמול רבים ואז אמרתי אתם הילדים צריכים להיות יותר בשקט זימנתי את פרסי ואנבת' לחדר שלי ואמרתי בואו נראה מה אתם יכולים לעשות
קצר אני יודע אבל איך השכתוב?
YOU ARE READING
סופי ופרסי (גמור)
Fanfictionטוב בטח תהייתם מה קרה עם אנבת' ופרסי אחרי המלחמה (בסיפור הם בני 19) פרסי ואנבת' מאורסים הסיפור משולב עם שומרת הערים האבודות (וכולם בני 16 חוץ מפיץ וקיף שבני 17) בסיפור הם כבר הביסו את נסתרים יש ספר המשך
