דמיאן
שלב ראשון בציד – צריך שתהיה נקודת תצפית טובה על הטרף.
ידעתי איך קוראים לה ולחברה שהגיעה איתה, זו לא הייתה בעיה לגלות איפה אפשר למצוא אותה. מהשלב הזה קצת התאכזבתי; רציתי שתמשיך לאתגר אותי. אבל אי אפשר לקבל הכל בחיים.
בעולם שלי קל מאוד להשיג מידע, רק צריך להעלות באוב את היצור הנכון. אבל הפעם לא הייתי זקוק לאף כישוף – רק לאינטרנט. שהוא כישוף בפני עצמו אם תשאלו אותי.
לחשוב שפעם היית צריך לעבור דף אחרי דף בספר טלפונים בעובי של לבנה או להגיע לאוניברסיטה עצמה ולהקסים איזו פקידת קבלה כדי שתיתן לך את המידע. ולפני שהאוניברסיטאות הכניסו נשים בין שעריהן, הן היו רוב הזמן בבית ולפעמים יצאו להסתובב בשוק או לנשף ריקודים. אז הייתי עוקב אחריהן ימים, רואה איפה הן גרות, עם מי הן מדברות ומה צריך לעשות כדי לזכות באמון של זו שרציתי.
היום פשוט נכנסתי לפייסבוק ומצאתי אותה. לא הייתה לה נוכחות אינטרנטית חזקה במיוחד, אבל כן ראיתי איפה היא לומדת ועובדת. משם להשיג את מערכת השעות שלה היה קל כמו ללחוץ על כפתור – וזה מה שעשיתי כשנכנסתי לאתר של האוניברסיטה והורדתי את הקובץ.
"זוז" אמרתי למאבטח שעמד בכניסה לקמפוס מול שער מתכת גדול. צפיתי בעוד עיניו הכהות מאבדות את הבעתן ובוהות באוויר, פיו נפתח מעט. אני מקווה שהוא לא יתחיל לרייר. היו אנשים שהושפעו ממני חזק יותר מאחרים, אנשים עם כוח רצון חלש כל כך, עד שדי הייתה בלחישה אחת שלי כדי לשלוח אותם לטראנס ולעשות כרצוני.
השומר זז מיד, ממשיך לבהות באוויר מעל הכתף שלי. חלפתי על פניו ונכנסתי, מסביבי עמדו בניני כיתות לבנים ומדשאות ירוקות משובצות ספסלים ועצים שהטילו צללים על הדשא והמרצפות.
קולות דיבור עלו מהכיתות ושמעתי מרצה מדבר על תורת היחסות מאולם מרוחק, אבל התעלמתי מהם והמשכתי לחפש את השלט שרציתי. אני לא מתכוון למצוא אותה. היא הולכת להגיע אלי.
אנדי
עיניים כחולות אפרפרות הביטו בי מהחשכה, ניצוץ מרושע עובר בהן. הפנים שלו החלו להתגבש סביב העיניים, בהתחלה אלה היו רק עצמות ואז הן התעטפו בשרירים וורדרדים, כלי דם ועור. עכשיו הוא עמד מולי שלם, מחייך. הוא החל ללכת לקראתי –
"אנדי?" קליאו לחשה ונתנה לי מרפק דוקר לצלעות.
"אאוץ!" אמרתי בקול, הכאב מחזיר אותי למציאות. שקט השתרר סביבי. הרמתי את מבטי וראיתי את הפרופסור ווייט, שכנראה דיבר עד ללפני שנייה, בוהה בי יחד עם שאר הסטודנטים.
"מצטערת, קיבלתי מכה" אמרת במבוכה והפרופסור חזר לדבר אחרי שנתן לי מבט נוסף.
חזרתי למחברת שלי אבל עיניה של קליאו לא עזבו אותי וצרבו בי חור של סקרנות.
YOU ARE READING
מתמרן החלומות
Paranormalאנדי לא התכוונה להפוך לטרף הבא של שד עתיק ונאה במיוחד בשם דמיאן, אבל זה מה שקרה. הוא חתיך, מסתורי ועמוק בצורה יוצאת מן הכלל, אבל הוא גם מסוכן. לילה אחד איתו עלול להיות הלילה האחרון שלה. האם כנגד כל הסיכויים הוא יצליח לא לפגוע בה ויעצור את הציד שלו ל...
