דמיאן
כשראיתי את אנדי מנסה לפתוח את דלת הדירה שלה באצבעות רועדות, חלפה בי תחושה מוזרה של 'אולי קצת הגזמתי'. השתקתי אותה מיד בתירוץ של 'הינה אני כאן, בדירה שלה, בדיוק כמו שרציתי'.
וזו הייתה האמת. מטרת כל התרגיל הזה הייתה להתקרב אליה, להיכנס עמוק יותר לחיים שלה, ולהיות בדירה שלה היה חלק חשוב בכל זה.
עמדתי בסלון קטן עם רצפת עץ כהה וקיר לבנים חומות-אדומות מלא בעציצים וספרים, שנחו על מדפי ברזל שחורים. אנדי הלכה כמו סהרורית אל עבר המטבח ונעמדה ליד אי קטן, בוהה בי.
"את לא נראית כל כך טוב" אמרתי כשהתקרבתי אליה, צביטת אשמה נוספת חולפת בי. אולי זו הייתה הסיבה שהתחלתי לסדר לה את המצרכים במקרר במקום פשוט להניח אותם על הרצפה.
"אתה לא צריך לעשות את זה" היא אמרה במהירות בקול רדוף, מתנערת ממה שלא היה שאחז בה. כנראה פחד.
"זה בסדר, כמעט סיימתי" השבתי ודחפתי חלב שיבולת שועל למקרר. אחר כך ממרח סויה ואז נתחי טופו. יש כאן דפוס, הבנתי.
"מה זה כל המוצרים האלה?" הרמתי לעברה חבילת טופו. "לא היו חלב וגבינה רגילים בחנות?".
"אני טבעונית" היא מלמלה. או-קי. טוב לדעת. חיכיתי שתגיד משהו נוסף, אבל היא שתקה.
"יש איזה משהו לשתות בין כל ה...דברים האלה שקנית?" שאלתי והחוויתי אל השקיות. "בירה, וויסקי, משהו?"
היא ניגשה אל ארון ליד המקרר, שלפה בקבוק יין והביטה בי, מצפה להוראות נוספות. היא כנראה ממש בהלם אם היא מתנהגת ככה. אנדי שלמדתי להכיר כבר הייתה מעיפה אותי מכאן ממזמן ובטח שלא שולפת בקבוק יין רק כי ביקשתי. אבל אם חושבים על זה, יין באמת יכול לעזור לה לצאת מהמצב ההלום הזה שהיא נכנסה אליו. אספתי את כל השקיות הריקות לגוש, הכנסתי את כולן לשקית אחת וניגשתי לאנדי, לוקח ממנה את בקבוק היין.
"כוסות?" שאלתי והיא הצביעה על ארון מעל הכיור. אם לא הייתי יודע שלא, הייתי חושב שהיא תחת כישוף. אבל רציתי שהיא תתקרב אלי מרצונה החופשי, לכן שום קסם לא היה מעורב כאן. זאת אומרת, חוץ מההצגה הקטנה שעשיתי בחוץ.
אחרי כמה לגימות מהיין האדום חזר הצבע ללחיים שלה והיא החלה להביט סביב יותר, כאילו מודעת לפתע לסביבה שלה. לבסוף עיניה נעצרו עלי, בוחנות. מאה מחשבות עברו בראשה, יכולתי כמעט לראות אותן. לפני שהיא תתחרט שהכניסה אותי לדירה, ניגשתי לסלון ובהיתי בכל העציצים שעל הקיר, לוגם מעט מהיין שלי.
"חסר כאן קצת ירוק" אמרתי לבסוף ושמעתי אותה מתקרבת מאחורי, האוויר נפלט מפיה באופן שגרם לי לחשוב שהיא עצרה גיחוך. היא נעמדה לידי והביטה גם היא על הקיר, משחקת עם אצבעות ידיה בכוס היין שלה.
YOU ARE READING
מתמרן החלומות
Paranormaleאנדי לא התכוונה להפוך לטרף הבא של שד עתיק ונאה במיוחד בשם דמיאן, אבל זה מה שקרה. הוא חתיך, מסתורי ועמוק בצורה יוצאת מן הכלל, אבל הוא גם מסוכן. לילה אחד איתו עלול להיות הלילה האחרון שלה. האם כנגד כל הסיכויים הוא יצליח לא לפגוע בה ויעצור את הציד שלו ל...
