העלאת פרק 3: 18.01.22
************************************
פקחתי את עיניי, מבחין בכאב החזק שבראשי וראיתי את ליאם, הסתכלתי מסביב וראיתי את הוילון של הבית חולים
"ליאם.." מלמלתי והוא הרים את ראשו ומיד קם אליי
"התעוררת! לעזאזל לואי.." הוא אמר
"מה קרה.." שאלתי, מבולבל ומותש, הוא נאנח והביט בי
"דרק תקף אותך, הוא הכה אותך, במקרה רציתי לבוא אליך שנצא ושמעתי צעקות, נכנסתי דרך החלון וראיתי אותו אוחז בסכין כשאתה היית על הרצפה.." הוא אמר וחשתי את ליבי נעצר
"העפתי ממנו את הסכין והכתי אותו, אבל כבר אתה היית פצוע יותר מידי, התקשרתי למטרה ולאמבולנס, לעזאזל הפחדת אותי לואי.. גם עד שקמת.."
"א-אני לא מאמין.." מלמלתי ודמעותיי החלו לצאת, ליאם חיבק אותי ובכיתי על כתפו
"הכל בסדר לואי.." הוא מלמל
"כמה זמן הייתי כאן?" שאלתי, דיי המום ממה שקרה אבל הזיכרון התחיל לחזור אליי
"שבוע וחמישה ימים אני חושב.." הוא אמר ומיד פרעתי את עיניי
"מה.." לחשתי ומחיתי את דמעותיי "שיט- העבודה, אני צריך להתחיל עוד יומיים, ו-גם אני צריך ל-"
"לואי תרגע.. אתה רק עכשיו התעוררת, תן לעצמך קצת זמן לנוח, אתה עדיין פצוע.." ליאם אמר ונאנחתי
"ליאם.. איפה דרק?" שאלתי בחשש
"הוא במעצר... אל תדאג, הוא לא יכול לעשות לך כלום, אני פה איתך" הוא חיבק אותי וחייכתי חיוך קטן
ליאם הוא החבר הכי טוב שלי כבר שלוש עשרה שנים, מאז שהיינו בני עשר
גדלנו ביחד והוא תמיד הגן עליי ועזר לי בהכל, לא הייתי יכול לבקש חבר יותר טוב ממנו
***
ליאם פתח את דלת הבית ונכנסתי, הבטתי על הרצפה וראיתי מעט דם, ליבי הצטמרר ודמעותיי עמדו בעיניי
"אני מצטער... לא הספקתי לנקות את זה.." הוא מלמל והנהנתי לו, הוא לקח סמרטוט וניקה את הרצפה
"ז-זה בסדר.. ליאם אתה לא צריך לנקות.." אמרתי, מעט מפוחד
"הנה סיימתי גם ככה" הוא אמר
"אני יכול לבקש ממך משהו?" שאלתי אותו והוא הידק את שפתיו והנהן
"זה יהיה בסדר אם.. אם תוכל לישון איתי פה? א-אני קצת מפחד ורק אם ז-"
"בטח, הכל בסדר לואי.. רק לפני כן אתה צריך להוריד את התחבושת ולמרוח את המשחה על היד.." הוא אמר
הושטתי לו את ידי והוא הוריד בעדינות את התחבושת
הוא פתח את פקק המשחה והחל למרוח את המשחה על ידי הנפוחה
"א-אה, זה כואב.." לחשתי והוא עשה פרצוף מתנצל והמשיך למרוח את המשחה בעדינות
אחרי שסיים הוא חבש את ידי שוב וקשר את התחבושת
"זהו.." הוא מלמל ועלינו לקומה שלמעלה
הבאתי לליאם מכנס שגדול עליי והוא הלך לשירותים בזמן שאני נכנסתי לחדר
הבטתי במראה שבחדרי וראיתי את הפצע שמעל לגבה שלי, זה חתך עמוק, הרופא אמר שנאלצו לעשות לי תפרים...
בטני הייתה מלאה בסימנים כחולים וסגולים, העברתי את האצבע על הסימנים והרגשתי דמעה שזולגת על לחיי
אני לא מאמין שהוא עשה לי את זה...
"המכנס לא קט- היי לואי.." ליאם הביט בי
"תראה מה הוא עשה..." הבטתי בו והוא נאנח
"הוא חתיכת מזדיין" ליאם פלט "הכל בסדר עכשיו.."
"תודה ליאם.. על זה שבאת ולא היססת לפני שהכת אותו, על זה שאתה איתי תמיד..." אמרתי לו וחיבקתי אותו
"אני תמיד אהיה פה" הוא אמר בחיוך קטן והתקדם למיטה שלי ושכב עליה בזמן שאני שמתי מכנס קצר ושכבתי גם במיטה
הרגשתי כאבים בבטני אך ניסיתי להתעלם מהם כמה שיותר...
עצמתי את עיניי ושקעתי בשינה עמוקה
YOU ARE READING
This is real?//larry stylinson
Fanfiction//הפאנפיק גמור// 'הרגשתי מכור למגע שפתיו, כאילו הוא המהות שלי, כאילו הוא כל מה שאני צריך, כאילו הדרך שהוא עוטף אותי, הדרך שהוא נוגע בי בצורה שרק הוא יכול, הדרך שהוא מנשק אותי, כל אלה הם רק שלו, רק הוא יעשה את זה, כי אני שלו והוא שלי, רק שלי' הסיפו...
