העלאת פרק 15: 01.02.22
************************************
יצאתי מהמשרדים, לא דיברתי כל כך בישיבה וגם התשובות שהיו לי היו קצרות מאוד
אני מרגיש קצת מאוכזב מהארי, זה ברור לי שליאו עוד סטוץ מזדמן שלו ואני לא רוצה להיות כמו ליאו, עוד סתם סטוץ..
אני רוצה להיות יותר..
ראיתי את המכונית של ליאם וגיכחתי, הוא בכל זאת בא, נכנסתי אליה והוא הביט בי
"מה המצב?" ליאם שאל
"בסדר" עניתי, הוא הביט בי מספר שניות "מה?"
"אני מחכה שתתחיל לדבר מה יש לך?" הוא אמר, צחוק נפלט מפי וגלגלתי אליו את עיניי
"אני אספר לך כבר שנגיע" אמרתי
אני שונא לדבר באוטו כי אני נקטע כשאנחנו מגיעים ואז אני שוכח את מה שאני רוצה לומר
הוא הנהן והתחיל לנסוע, לאחר כמה דקות הגענו לפארק, ליאם קנה כמה מאפים מהדוכן ואני קניתי שתייה
זה נהיה כמו מנהג שלנו לשבת כאן ולדבר, ישבנו על הדשא והבאתי לו את בקבוק השתייה שלו בזמן שהוא הביא לי את המאפים, חייכתי והתחלתי לדבר
"אני לא יודע מה לעשות.. עבר כל כך הרבה מפעם שעברה שנפגשנו.." אמרתי בתסכול
"תספר לי" הוא מלמל
"ה..המנהל שלי, אתה זוכר שהיה לי את החוב של הבית חולים?" שאלתי והוא הנהן
"ביקשתי מהמנהל שלי שיוציא לי מהמשכורת 3,500 דולר ואז הוא יביא לי אותם עכשיו, קוראים לו הארי, הוא בן עשרים ושש.. אני חושב.. הוא אמר לי שהוא יביא לי את הכסף בתנאי שאשכב איתו-"
"מה?! מי זה הבן זונה הזה?!" ליאם אמר בכעס וניסיתי להשתיק אותו
"תרגע.. תקשיב עד הסוף, בהתחלה סירבתי אבל בגלל שהייתי חייב את הכסף שכבתי איתו, זה לא הרגיש לי סטוץ... זה הרגיש לי הרבה יותר מזה... הוא היה עדין, ואכפתי והכל.. אבל ישר אחר כך הוא אמר לי ללכת" אמרתי וראיתי את מבטו הכעוס
"אחר כך הוא כל כך העמיס עליי עם העבודה והביא לי המון תיקים לבדוק למרות שהם בכלל לא היו צריכים בדיקה, הוא התגרה בי והתנהג כמו זבל, הוא לקח אותי הביתה כשהיה גשם והציק לי, אחר כך הוא נישק אותי אבל דחיתי אותו
בעבודה אמרתי לו שאני יודע שהוא מעמיס עליי סתם והוא עושה את זה דווקא, אמרתי לו שהוא מוצא חן בעיניי ונישקתי אותו, הוא התרחק ממני ואמר לי לצאת" אמרתי והרגשתי את דמעותיי מאיימות להתפרץ
"היום הוא אמר לי שהוא לא התכוון לפגוע בי ואמרתי שאני לא נפגעתי ממנו כי זה רק סטוץ, אחר כך הייתה ישיבת מנהלים וגיליתי שהוא בסטוץ עם עוד אחד מהמנהלים, זה... אני מותש כבר.." נאנחתי ודמעה אחת זלגה בפניי
ליאם מיד משך אותי לחיבוק וחיבקתי אותו בחזרה
"גם.. דרק.. הוא איכשהו שלח לי הודעות" אמרתי בזמן ששלחתי יד לכיס להוציא את הטלפון והוא לא נמצא שם, בדקתי בכיסים הנוספים
"שיט" פלטתי "שכחתי את הטלפון במשרד"
"לא נורא, מחר תיקח אותו" ליאם אמר "עכשיו תקשיב לי רגע, אתה לא אמור להתמודד עם כל זה לבד...
אני רוצה שתספר לי הכל, תמיד, אם מציק לך משהו, כל דבר, מצידי תתקשר בחמש בבוקר, אני איתך" הוא אמר והבטתי בעיניו, הוא מדהים
"תודה" לחשתי ומחיתי את דמעותיי
"אל תוציא דמעה אחת על האידיוט הזה, אתה תמצא אחד פי אלף יותר טוב ממנו" הוא אמר והנהנתי כשמשכתי באפי
"האמת שגם אני קיבלתי הודעה מדרק" הוא אמר ופערתי את עיניי בזמן שהוא הוציא את הטלפון שלו
"הוא שלח לי את זה... תתעלם מזה פשוט, הוא לא יכול לעשות כלום" הוא הראה לי את ההודעה ואז החזיר את הטלפון שלו, הפחד בער בגופי ושיתק אותי
"אני לא מאמין שחייתי עם בן אדם כזה... זה.. זה כל כך מפחיד..." אמרתי והוא טפח את כתפי בזמן שהביט בי
"אתה רוצה שאני אלווה אותך הביתה?" הוא שאל והנהנתי, קמנו מהדשא והתחלנו בנסיעה
כשהגענו הביתה פתחתי את הבית והוא התכוון ללכת
"ל-ליאם" קראתי לו והוא הסתובב "תוכל אמ.. לישון איתי?" שאלתי, ביני לבין ליאם אין דברים מביכים וזה הדבר הכי מדהים אצלו
"הו, כן בטח, בוא נעלה" הוא אמר
"אם אתה רוצה להתקלח אני אביא לך משהו" אמרתי
"האמת שהתקלחתי כבר קצת לפני שאספתי אותך, אז זה בסדר, רק אני צריך מכנס" הוא מלמל
הבאתי לו מכנס שגדול עליי והוא לבש אותו עליו בזמן שגם אני לבשתי מכנס נוח
ירדתי במדרגות למטבח, הכנתי לי ולליאם ביצת עין והוספתי ירקות חתוכים
לפתע שמעתי דפיקה בדלת, מיד השתתקתי וליבי האיץ בפעימותיו
מי זה...
YOU ARE READING
This is real?//larry stylinson
Fanfiction//הפאנפיק גמור// 'הרגשתי מכור למגע שפתיו, כאילו הוא המהות שלי, כאילו הוא כל מה שאני צריך, כאילו הדרך שהוא עוטף אותי, הדרך שהוא נוגע בי בצורה שרק הוא יכול, הדרך שהוא מנשק אותי, כל אלה הם רק שלו, רק הוא יעשה את זה, כי אני שלו והוא שלי, רק שלי' הסיפו...
