This is real?- part 49

622 71 17
                                    

העלאת פרק 49: 13.03.22

**************************************

עברו כבר יומיים מאז שלואי נתן לי להתקרב אליו

כל פעם הוא נותן עוד קצת, עוד קצת ממנו, אתמול הוא ביקש ממני שאשן איתו

הוא סוף סוף מתחיל לחזור להיות לולו שלי, החיוך המושלם שלו חוזר, העיניים היפות שלו זוהרות שוב כשהוא מחייך, התגעגעתי לזה...

הבטתי בו, הוא ישן והוא כל כך יפייפה, שיערו מפוזר מעט על פניו, הוא מחבק את החזה שלי ופניו מונחות בשקע צווארי

נשימותיו החמות מורגשות על עורי, רגליו בין רגליי וידיי מסביב לאגנו

אני פשוט מאושר שהוא חזר אליי

הסנפתי את שיערו והתענגתי על כל רגע לידו

גופו עדיין עם הרבה סימנים כחולים וסגולים, מסביב לעיניו יש סימני אלימות, בבטנו התחתונה יש סימן דיי גדול וסגול, ידו עטופה בתחבושת שליאם הביא לו

עצמתי את עיניי בייאוש והצמדתי את גופו אליי והוא מעט זז, לפתע הוא קם במהירות והתנשם בכבדות

קמתי מיד איתו והוא הסיט את מבטו אליי ואז עצם את עיניו ונאנח

"זה אתה..." הוא לחש ונרגע

"זה אני.. זה בסדר לולו" לחשתי לו ופרסתי את זרועותיי, הוא נכנס בין זרועותיי וחיבקתי אותו

זה עוד משהו שלא הזכרתי, עוד מאז שהוא חזר יש לו... מן התקפים כאלה..

הוא לפעמים לא מצליח לדבר, לפעמים מתקשה לנשום, לפעמים הוא לא מצליח לזוז, אני לא יודע מה אני אמור לעשות עם זה...

איך אני אמור להגיב? כבר אמרתי לו שאולי עדיף שנלך לבדוק את זה אבל הוא מיד נלחץ ומתחנן שלא צריך..

"ז-זה בסדר.." הוא לחש בחזרה

"לולו... אפשר לשאול אותך משהו בלי שתכעס?" שאלתי אותו וליטפתי את ראשו

"לא" הוא ענה ואז הרים את ראשו מהחזה שלי והביט בי "אני לא רוצה ללכת לבדוק את זה" הוא אמר לי, כבר ידע מה רציתי לשאול

"זה יעזור לך..." אמרתי

"תפסיק.." הוא מלמל

"אני לא אפסיק... אתה חשוב לי..." עניתי והוא קם בכעס מהמיטה

"תעזוב אותי..." הוא פלט והתכוון להסתובב אך מיד קמתי ותפסתי בזרועו

"אני אוהב אותך לואי... אני לא אעזוב אותך-"

"תשחרר אותי" הוא אמר אך התעלמתי

"תקשיב לי לואי.. בבקשה.." אמרתי

"תעזוב לי את היד!" הוא צעק

"אני בחיים לא ארשה לך להזיק לעצמך!" קראתי
"דיי!!" הוא צווח "תעזוב אותי!!! דיי!!" הוא דחף אותי והשתחרר מאחיזתי

הוא ישב על הרצפה והביט בי במבט מתחנן, הוא אחז בצווארו וניסה להכניס אוויר לגופו, פאק...

"שיט, לואי" קמתי מיד והתכופפתי אליו, החזקתי בידו והוא הביט בי

"תנשום, תרגע, תנשום ככה" אמרתי לו ונשמתי נשימות סדירות והוא אחריי אבל זה לא עזר...

הוא עצם את עיניו ואיבד את ההכרה

"לעזאזל!!" צעקתי

לעזאזל עם מה שהוא רוצה

אני לוקח אותו לבית חולים

אני חייב...

This is real?//larry stylinsonWhere stories live. Discover now