CHOCOLATE MILK || MinSung [Hebrew] *בהקפאה*

•4•

מינהו הביט אל השעון, מה שהוא הרגיש היה ציפייה.
ציפייה למישהו מסויים אפשר לומר.

פעמון הדלת צלצל ונער בלונדיני נכנס בחיוך, ג'יסונג הוציא כמות כפולה של הכסף.
הברונטי היה מבולבל,
"כוס שוקו אחת ופרוסת עוגת גבינה?" הוא שאל ופנה להכין את המשקה.
"כן, וגם אמריקנו חם אחד ופרוסת עוגת שוקולד." חיוכו התרחב, "בבקשה." הוא הוסיף.

עכשיו מינהו באמת היה מבולבל.
עוד פרוסת עוגה ומשקה? למי?
לא היו עוד אנשים בבית הקפה מלבדם.
לאחר שג'יסונג שילם ומינהו הגיש לו את הזמנתו, הבלונדיני המשיך לעמוד מול הדלפק ונראה מעט חרד.

הוא התחיל לדבר,
"מינהו, אממ.. לשבת ש-שם, אמ.. אתה מסכים? א-איתי... אמריקנו ועוגה.. ב-בשבילך.." כל מילותיו התבלבלו והוא גמגם.

"אתה מזמין אותי לשבת איתך?" המבוגר יותר שאל בחיבה, "כ-כן.." הלחיים של השני האדימו ממבוכה.

ובשעה 00:00 בדיוק, מן הזכוכית השקופה של בית הקפה נראו דמויותיהם של שני נערים.
יושבים, אוכלים ומדברים.
תחושה ביתית שררה שם.

"תודה רבה, אממ..?" מינהו פנה אל הבלונדיני,
"ג'יסונג, האן ג'יסונג." הוא השיב בחיוך.
"בוא נשב גם מחר, היונג." ג'יסונג הוסיף לאחר שיחת היכרות קטנה בינהם,
"כמובן." הברונטי שמָח.