הסיפור הזה זה על אמילי בת 16 תלמידת כיתה יא שנשאר לה רק חברה הכי טובה שני,שאיתה היא גרה כי ההורים שלה אימצו אותה(ההורים של שני) ההורים של אמילי מתו בתאונת דרכים כשהייתה בת 10.
הן שתיהן הסתננו למסיבה של מאפיונרים וכמה שהן היו תמימות....
שם הן הכירו א...
**תזכורת מהפרק הקודם** אני כמה לישיבה ומנשקת אותו ולא משנה כמה אנסה הוא תמיד יהיה זה ששולט.
אנחנו מתמזמזים כשהוא קם ומרים אותי מהטוסיק ומקווצ׳ץ׳ אותו אנחנו צמודים אחד לשני ולא יכולים לעזוב. לפתע הוא מקבל שיחת טלפון ועוצר הכל הוא מפיל אותי חזרה על המיטה ואני שוכבת בהלם.מי אתה?למה שתהרוס רגע כזה?!?! ח ו צ פ ן. הוא לוקח את הטלפון ועונה אני שומעת שנוא אומר. ״מה?? לא מעניין אותי מיצידי שירו בהם.אני מקבל את מה שמגיע לי לא משנה מה.״ אני מורתעת מזה. ושוב הוא מדבר. ״מה זאת אומרת הם עוקבים אחרי כל צעד שלי?הם יודעים מי אני המזדיינים בתחת האלה?!?!?״ הוא המשיך לדבר לעוד כמה שניות וניתק בעצבים והתחיל להתלבש ולהביא לי את הבגדים שלי לא הבנתי מה קרה וכשבאתי לשאול אותו הוא אמר ״אנחנו צריכים לעזוב עכשיו ולהגיע למקום מסתור ואני חושב שעדיף שנאסוף בדרך את נייט ושני מסוכן להם ליהיות לבד בבית״ אני הייתי בהלם התלבשתי מהר וכתבתי לשני שנייט יבוא אליה/אם הוא אצלה שיתארגנו מהר ושיארזו כל אחד מזוודה ללפחות שבוע. היא לא שאלה שאלות ואמרה אוקיי. יש לנו קטע של להסכים לכל דבר שהששנייה אומרת לעשות. התחלנו לנסוע קודם לבית שלי,אספנו את נייט ושני היה כבר חושך וחזרנו לבית של ריי. נייט שני ריי ואני נכנסנו לבית אני ארזתי את כל הדברים שלי והוא את שלו. לקחנו משם גם את לינדה והשומרים שלו ליוו אותנו החוצה. נכנסנו לאוטו ושאלתי ״מה עכשיו לאן עכשיו נוסעים?״ ״למקום הכי סודי בעולם.לא הממשלה.לא המשטרה.ואפילו לא לינדה מכירים את המקום הזה אני היחיד בעולם שמכיר אותו וכל מי שבנה אותו איתי מת. נבהלתי והסתכלתי בפרצוך של מה לעזזל? אבל הוא היה רציני. התחלנו לנסוע ועברנו את הגבולות של העיר שלנו כבר. ריי אמר שצריך לעשות עצירה ביער ליד העיר כדיי שאנשים יחשבו שהוא מת כדיי לפרסם את זה במידת הצורך וזה מה שעשינו השומרים שלו הביאו איתם דם קרוש שאני בטוחה שהיה אמיתי ודם נוזלי הם קראו לריי את הבגדים ולכלכו אותם שיראה כאילו הוא רב עם מישהו. הם ״הכניסו סכין״ אלי לבטן שנראה אמיצי אבל לא הוא היה חתוך ככה שזה רק נראה ושמו מלא דם. הם צילמו את התמונה וריי לקח בגדים חדשים והמשכנו לנסוע ואני כל כך בלחץ שהייתי חייבת לשאול ״מה קרה?!? אני רוצה שתספר לי עכשיו למה אספנו את כל האנשים שחשובים לנו ואנחנו נוסעים למקום כל כך סודי ויותר גרוע מצלמים אותך מת.״ ״ילדונת אני מבין את הדאגה שלך אבל אל תתערבי.זה לא עניינך כמה שפחות תדעי כמה שיותר טוב. אה אגב החופש שלכם נגמר עוד שלוש ימים קיצרתי אותו דיברתי עם המנהלת.זה לטובתכם״ הייתי בהלם ועצבנית כי בכל זאת עדיין נהרס הרגע בנינו. ״אוקיי סבבה לא אתערב אבל תספר לי מה הולך!אתה לוקח את האנשים הכי חשובים לי בערך מהבית את מי שגידלה אותך אותי למקום שאני אפילו לא יודעת איפה. למה?!?!?״ ״ככה.את עוד תודי לי כשתדעי ופעם הבאה שאת שואלת אני מעיף אותך ואת החברים שלך פה ליער לבד.״ הוא מעצבן אבל לא בא לי ששני ונייט יראו אותו כפרא. ישבתי מפוחדת כל הנסיעה. הגענו למקום יותר גדול מהבית שלו שהוא הראה לי. הרמון:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״מה לעזזל?״ שאלתי הוא חייך אליי ואמר ״אני אוהב לעצב דברים שונה שלא יראה כאילו הכל שלי. זה ההרמון שלי שכחתי לספר לך ההורים שלי היו דיי מוכרים בהיסטוריה של המדינה והיו להם כמה נכסים טובים כולל זה ולמזלי שיניתי את השם משפחה שלי אחרי שמתו כדיי שזה ישאר רשום עליי אבל אני כבר לא ריי מרציאנו אני ריי ולנטינו.״ ״חכם״ אמרתי. ונכנסנו פחות בדאגה לכל אחד היה חדר אבל אני וריי היינו ביחד. לפתע אני רואה את שני שמה את המזוודה שלה בחדר של נייט. מה לעזזל? באחזה קטע? רצתי לחדר של נייט וראיתי אותו ואותה מתנשקים והוא פאקינג החזיק לה את התחת.מה ל ע ז ז ל!? הוא קלט אוצי והתחלתי לרוץ לריי למקלחת העדפתי להיכנס איתו לאמבטיה ולהירגע מאשר לראות אותם.
