היא הבינה שכולם מסתכלים מעל ראשה, מעל הראש לחצויים מופיע מי האב או האם האלוהי שלהם. היא החלה לחשוש, מפחדת להסתכל מעלה. לבסוף אחרי כמה שניות של חרדה היא הביטה מעלה. שמש צהובה זוהרת, אפולו.
איך זה אפולו? היא תהתה רגע לפני שאיבדה את הכרתה
***
התעוררתי שם במרפאה, הביתן העץ, המצעים הלבנים. כל כך שונה במחנה יופיטר. קמתי במהירות מהמיטה מורידה את השמיכה מעלי פוגשת במבטה של אימי, עינייה דמעו והיו אדומות. בידה הייתה ממחטה משומשת. התחלתי גם אני לבכות לא יודעת מה לעשות אם עצמי
"איך אני בת אפולו?" יללתי, הייזל נשמה עמוק מנגבת את עינייה
"ובכן את לא הבת שלי" היא חיכה חיוך כואב
"מה?!" היא הייתה המומה "גם פרנק לא אבא שלי ועכשיו את לא אמא שלי?" הדמעות זלגו לאט, בעיקר הייתי המומה
"עשו לך בדיקת די אן איי.... את בת של אדם לא מזוהה- שזה כנראה האל אפולו, וגברת קלרה-אמך" היא אמרה באנחה "אני עדיין לא מבינה איך אני ילדתי אותך. אני זוכרת את זה" היא מלמלה
"גברת קלרה?" שאלתי בשקט
"אלינור קלרה סולימן, גרה בניו יורק זמרת פופ שלא הצליחה כל כך-התאבדה לפני כמה שנים" היא אמרה לאט מושיבה אותה במיטה לאט, יודעת שזה הלם לילדה
"אני לא מבינה" קולה נשמה צורם ולא מתאים אחרי הדממה הארוכה שהשתררה בחדר
"גם אנחנו" היא נאנחה
"אני מאוד דומה לך ולאבא-כיאילו לפרנק" היא אמרה במהירות "אולי זה סתם מתיחה של אל או אלה?" היא אמרה, תקווה ברורה נשמעה בקולה
"הסתכלת על עצמך לאחרונה?" הייזל חייכה בעייפות מביאה לה מראת יד, אנריקה הביטה בה בתדהמה. שערה לא היה כבר שחור גלי ארוך, הוא היה בלונדיני בהיר חלק קצר עד הכתפיים. עינייה לא היו זהובות שחורות, הן היו כחולות כמו ים שבוהק בשמש, בקושי ראו את ריסייה אבל מקרוב ראו שהם היו ארוכים וצפופים. עורה היה שזוף וצרוב שמש, יותר בהיר מגוון עורה הקודם, מעט נמשים קישטו את פניה וגבותיה היו דקות. 'כל כך לא אנריקה המקורית' אנריקה חשבה המומה
"נחמד,לא?" הייזל חייכה חיוך קטן שמהקצוות שיער הכביכול 'חדש' של אנריקה מאחורי אוזנה
"אני מבולבלת לחלוטין" אמרה אני "למה אני נראת.... ככה?!"
"ילדי אפולו תמיד בלונדינים" הייזל חייכה חיוך שבור "אני יודעת שזה הלם בישבילך" היא ליטפה את ראשי בעדינות
ככה ישבנו
אחת ליד השניה
צופות בזריחה
אישה שמרגישה שאיבדה את הכל
ונערה המומה שלא מצליחה לעכל את מה שאמרו לה
פרק קצר
קצת במחסום כתיבה בערך
מקווה שיעבוררר
YOU ARE READING
אנריקה ז'אנג-לבסק
Fanfictionאנריקה היא הבת של הפריאטורים הייזל לבסק ופרנק ז'אנג יש עליה אחריות גדולה, והשפלה גדולה בכך שהיא לא חצויה ואין לה שום כוחות ואז, יום אחד שתי המחנות נפגשים וקורה משהו אחריות כבדה נופלת על אנריקה ועל חבריה האם יצלחיו להציל את שתי המחנות? פאנפיק על פרסי...
