אין כאב יותר גדול מאשר להבין שאת כל הסבל שעברת לילדה לא אמיתי ולא קרה
להייזל לקח הרבה מאוד שנים להיכנס לפוריות, הלחץ והמתח בנערותיה פגעו בה
והעובדה שהיא משנות השמונים בה לנשים פחות היה זכויות ולהיכנס להריון לרוב היה יותר כעונש אז גרם לה למשך זמן קצת רתיעה מלרצות מרצונה החופשי להיכנס להריון
וזה לא היה הכל
היו לה כמה הפלות מצערות-אחת אפילו בחודש השמיני
וזה שבר אותה וגם את פרנק
עד שהם הביאו את אנריקה לעולם והייזל לעולם לא תשכח את הלידה המייסרת היא מגלה שביתה בכלל לא שלה
לא יכול להיות שכל הסבל שהיא עברה הוא ערפול של האלים, היא שלטה בעירפול-הקטה בעצמה לימדה אותה את זה
היכולות שלה נחלשו?
או ש.....
היא לא ידעה
היא הביטה באנריקה הישנה ולטפה את שערה הבהיר
לפחות שלה יהיה טוב, לפתע נכנס נער במהירות לחדר והתנשם בקול
הזאתי מאפולו כאן נכון?" הוא שאל בין נשימות קצרות, הייזל קמה
"סליחה אסור לך להיכנס לפה-"
"כירון שלך אותי" הוא אמר "סליחה פריאטרור?"
"פריאטור" היא תיקנה אותו בחיוך קטן, הוא היה חמוד
"כן, כירון אמר שאם את רוצה היא יכולה לחזור איתך ועם פרנק למחנה רומי אבל ביבילה עדיף להישאר כאן אז זו החלטה שלך" הוא אמר מובך
"מה שימך?"
"דסטין" הוא אמר עוד יותר מובך
תודה דסטין" היא אמרה והוא יצא במהירות מהחדר, ההחלטה שלה הייתה די ברורה.
אנריקה תישאר במחנה החצויים
( הפרקים מאוד קצרים אני יודעת. מנסה לעבוד על פרק ארוך-שנת לימודים טובה לכולםם)
YOU ARE READING
אנריקה ז'אנג-לבסק
Fanfictionאנריקה היא הבת של הפריאטורים הייזל לבסק ופרנק ז'אנג יש עליה אחריות גדולה, והשפלה גדולה בכך שהיא לא חצויה ואין לה שום כוחות ואז, יום אחד שתי המחנות נפגשים וקורה משהו אחריות כבדה נופלת על אנריקה ועל חבריה האם יצלחיו להציל את שתי המחנות? פאנפיק על פרסי...
