נקודת מבט לואי:
״תומאס בבקשה! אתה לא יכול לעשות לי את זה! , זה היום הולדת של ריי , אני לא יכול פשוט להיעלם לכמה שעות , אני הבטחתי לו״ אמרתי בקול שבור.
״לואי אני באמת מצטער , זאק פשוט עזב , הוא השאיר מכתב פיטורים ונעלם , אני מבין ויודע אבל לא היה לי את מי להקפיץ בדקה האחרונה״
״לעזאזל , אתה לעולם לא תבין את זה! עבודה מסריחה״ בעטתי בשולחן , העצבים התפרצו ולא יכלתי להתאפק.
״לואי , תירגע , אם אראה שלא יהיו מכירות אני אשחרר אותך יותר מוקדם״
״מה שתגיד״ אמרתי בזעם , הוא הסתכל עליי בפרצוף תוהה ומתוסכל.
אני לא מאמין שבמקום לארגן לריי את היום הולדת שלו , אני תקוע במשרד המסריח הזה , לעזאזל.
אולי אני מגזים , אבל ריי הוא הכל , הוא הנקודה הרגישה שלי , ואני צריך לפצות אותו ולשמח אותו , ובמקום זה אני כאן.
אני עדיין מנסה לתהות למה זאק עזב בפתאומיות מוחלטת , משהו כאן לא מסתדר לי , למה שהוא יעזוב באמצע החיים ויעלם , הסיפור הזה מסריח לי מעט
לפחות אני מתנחם בזה שנגמרה תקופת ה״אובססיה המוגזמת של זאק״ ודף חדש נפתח , זה לפחות מריח טוב.
שמעתי רעשי חריקת דלת , וראיתי את ליאם וזאין נכנסים למשרד שלי , בפרצוף מבואס.
״אנחנו מצטערים שבגלל הבן זונה אתה כאן , אנחנו יודעים כמה היום הזה חשוב לך , אבל לפחות הבאנו לך את הנודלס האהוב עלייך , לעודד אותך קצת״ זאין אמר ועלה קצת חיוך על פניי , אני יודע שריי בטוח כי הוא עם הארי , ואני סומך עליו יותר מהכל.
״תודה , זה בהחלט מעודד קצת״ הם ישבו לידי ואכלנו ביחד.
״אז עם מי ריי נמצא עכשיו?״ ליאם שאל בזמן שלקח ביס מהמנה שלו.
״לא הייתה לי ברירה , הייתי חייב להשאיר אותו עם הארי , והוא גם לא יודע שהוקפצתי לכאן , אני מקווה שהוא יראה את
הפתק שהשארתי לו , לא נעים לי ממנו״
הרגשתי רטט מכיס המכנס שלי , ושלפתי את הטלפון , העפתי מבט על העדכונים וראיתי שהארי שלח הודעה מלפני כ2 דקות.
האזה🤍
האזה: *תמונה* ״ראיתי את הפתק לו , הכל בסדר , העיקר שאתה בסדר , נבהלתי לרגע כשלא ראיתי אותך , נחגוג לריי בערב , בינתיים קבל תמונה של ריי פותח את בוקר היום הולדת שלו , אל תדאג , כיף לנו ביחד:) אוהב אותך״
כשראיתי את ההודעה הזו , הלב שלי התפוצץ , כי הוא לא יכל להכיל את כמות האהבה שיש לי להארי , הוא כבר לא עומד בזה.
אני אסיר תודה שיש לי אותו בחיים שלי.
הבטתי לצדדים וראיתי את ליאם וזאין מחייכים , הרמתי את מבטי אליהם במבט תוהה של ״מה?״
״ה...הבלונים והעוגה זה מאיתנו , זה כיף לנו לראות אותו מחייך , ידענו שהוא ישמח״ הם אמרו וזלגו כמה דמעות מעיניי , אני מרגיש כמו בחורה רגשנית אבל לעזאזל רק הם יודעים כמה התאריך הזה חשוב בשבילי , כי זה התאריך שהיילי עזבה , ביום הולדת של ריי , וזה למה כל שנה תמיד רציתי לשמח אותו.
״הו , זה כל כך מ-מדהים , תודה , אלף תודות , א-אני לא יודע מה הייתי עושה ב-בלעדיכם״ הם התקרבו לחיבוק , והייתה לזה הרגשה ביתית כל כך.
******
נקודת מבט הארי:
״זאת היום הולדת הכי גרועה בעולם״ ריי מלמל לעצמו בזמן שראינו טלוויזיה , משפיל את מבטו.
״היי , למה אתה אומר את זה?״ אמרתי במבט מאוכזב , הרגשתי שאני לא מספיק בשבילו כרגע , וזה בסדר אבל לא יכולתי לעשות יותר מידי.
״כי אני רוצה את אבא , למה הוא הלך דווקא היום?״
״ריי , אתה אוהב מתנות נכון?״ שאלתי והוא הנהן במבט תוהה.
״ובכן , אני יודע שאתה מאוכזב כי אבא שלך לא כאן כרגע , אבל הוא הלך לעבוד בשביל לקנות לך את כל הדברים שאתה רוצה ליום הולדת , אתה יודע שהוא אוהב אותך הכי בעולם , נכון?״ הוא הנהן בבלבול.
״אתה תראה שהוא יחזור עם שקיות מלאות במתנות בשבילך , הוא משוגע בכל מה שקשור אלייך״ אמרתי והוא צחק והתקרב אליי , הוא הושיט את ידיו אליי וקפץ לחזהי לחיבוק.
אלוהים , הוא נשמה בוגרת שתקועה בגוף של ילד בן 5 , אני נשבע.
YOU ARE READING
hey Angel 👼🏻 L.S
Fanficהארי הוא הבייביסיטר של ריי , הבן של לואי. מאז שהיילי , בת זוגתו לשעבר של לואי עזבה , הוא נפתח לאחר זמן מחדש לקשר רציני. הוא הלך לדייטים , נכנס לאתרי היכרויות , עשה הכל. אבל תמיד הוא פחד על ריי , ומהתגובה שלו , כשהוא יביא מישהו/מישהי הביתה מה יקרה כש...
