hey Angel 👼🏻 L.S

hey Angel / 6 👼🏻

נקודת מבט הארי:

התעוררתי על הספה של לואי , זה הרגיש כל כך טוב.
הלילה הכי מדהים שהיה.
לואי כנראה התעורר , לא ראיתי אותו בסלון ובמטבח , כנראה שהוא מתארגן לעבודתו.
השעה הייתה די מוקדמת , הייתי צריך ללכת שוב , לבית ספר , המקום השנוא.
הוא התקדם אל עבר הסלון , בחנתי את גופו , הוא היה עם החולצה המכופתרת הלבנה , המכנס השחור , פאק הוא מושלם.
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך , הבוקר הזה היה כל כך טוב , וכל זה רק ממה שהיה אתמול בלילה.
"בוקר" הוא אמר , לא נראה שהוא היה שמח במיוחד.
"הארי?" הוא קרא לי והסתובבתי אליו.
"כן לואי?"
"תשכח ממה שהיה אתמול בלילה"
"מ-מה?" עיניי נפערו , ונשימתי נעצרה , מ-מה?
"זאת הייתה מעידה , אני מצטער , בבקשה תשכח מזה"
התעצבנתי כל כך , מה לעזאזל-
"אתה בא ומנשק אותי , ואז אתה אומר לי לשכוח מזה? , לואי זה לא עובד ככה"
"אני אקח אותך ללימודים , אני צריך אותך אחר הצהריים לבייביסיטר" הוא ישר הסיט את הנושא , ואני פשוט הלכתי לכיוון הדלת.
"אל תסיט את הנושא לואי"
"הארי , אתה הבייביסיטר של ריי , לא מעבר"
שמעתי את זה , ורציתי רק לעוף מפה , כמה שיותר מהר.
הוא בא ומנשק אותי , ואז מצפה שאני אשכח מזה?
הבוקר הזה התחיל טוב , אבל כנראה שהיום הזה יסתיים ברע.

נקודת מבט לואי:

לקחתי את ריי לגן , והמשכתי לעבודה שלי , כמו בכל בוקר.
לא הפסקתי לחשוב על אתמול , בלילה , הנשיקה הזאת לא יוצאת לי מהראש.
אני נישקתי את הבייביסיטר של ריי , את הארי.
מה לעזאזל קורה איתי?
אין בינינו פער גילאים גדול , הבדל של ארבע שנים.
אני כל כך פגעתי בו הבוקר , כשאמרתי לו לשכוח את מה שקרה אתמול בלילה , אני כל כך רע אליו.
הוא עובר כל כך הרבה בבית ספר , אני זוכר שהוא בא אליי לדלת וסיפר לי את כל מה שקורה לו שם-
פאק! הוא הלך עכשיו לבית ספר , אני לא רוצה לחשוב מה הילדים האלה יעשו לו.
החלטתי לא לחשוב , לבצע.
התקשרתי לאחותי לוטי , אם היא תוכל לקחת את ריי אחר הצהריים אליה , והיא הסכימה.
החלפתי לבגדים אחרים שהיו באוטו , מכנס ג'ינס קצר וטישרט לבנה , עם האולסטאר הלבנות.
נסעתי לכיוון בית הספר של הילד המתולתל , עם העיניים הירוקות.
אני אעזור לו , אני אדאג שהילדים האלה לא ייגעו בו.
נכנסתי דרך השער , לא היה שומר בכניסה.
הייתה בדיוק הפסקה , הזמן המושלם.
חיפשתי אותו בכל רחבי בית הספר , אך לא נתקלתי בו.
ראיתי את החבר שלו , שהיה איתו בגלידרייה.
ישר שאלתי אותו איפה הארי נמצא.
הוא אמר לי שהוא נמצא בכיתה , שהוא לא יוצא משם בדרך כלל , אני לא ידעתי שהמצב שלו כאן עד כדי כך גרוע כאן בבית ספר , מבחינה חברתית.
הלכתי ישר , בתוך המסדרון הארוך , עד שמצאתי את הכיתה שלו.
נשענתי על משקוף הדלת , הסתכלתי עליו עד שקלט אותי.
הוא הסתכל עליי עם עיניו הירוקות , פאק הוא כל כך יפה , השיער המתולתל , הטישרט הלבנה , והסקיני ג'ינס השחור , הוא מושלם.

נקודת מבט הארי:

נשארתי בכיתה , כמו כל הפסקה , אני אוהב לפעמים את השקט הזה.
לקחתי דף , והתחלתי לצייר.
תמיד אהבתי את זה , לצייר את כל הרגשות שלי , זה הרגיע אותי , לפרוק הכל בתוך הציור.
ראיתי צל של גבר על השולחן.
הרמתי את עיניי לכיוון הדלת וראיתי את- לואי?
מ-מה הוא עושה כ-כאן?
"לואי?"
בחנתי את כל גופו , הוא היה מושלם , כמו בכל יום.
"אני מצטער על היום בבוקר , אנחנו נדבר על זה , אני מבטיח" התחלתי לחייך שוב , את החיוך המאוהב , את המבט המאוהב.
אני לא אשקר , יש לו פיצול אישיות קל , אבל אני אוהב את זה , אני אוהב כל דבר בלואי.
הוא התקדם לכיוון השולחן בו ישבתי , והסתכל על הדף.
"וואו...זה יפייפה" הוא לחש לאוזני והתקרב אליי.
המגע שלו , אהבתי אותו כל כך.
"תודה" חייכתי.
"שנצא לבחוץ?" הוא אחז בידי ונשק ללחי שלי.
הנהנתי עם ראשי , קמתי מהכיסא , והוא החזיק במותניי , והצמיד אותי לאגנו.
יצאנו לעבר המסדרון , כולם היו המומים , כשראו שיש לי את לואי , כל המבטים היו רק עליי ועליו.
הרגשתי פתאום שייך.
הוא נשק לשפתיי מול כולם , ואהבתי את זה , כל כך אהבתי את זה.
המצלמות היו עלינו , שמעתי את כל הבנות כאן מדברות על לואי , על כמה שהוא נראה טוב , וניסו להתחיל איתו , אבל למען האמת צחקתי מזה.
הוא גורם לי להיות מאושר.
הוא מציל אותי , מהכל.

מצטערת שלא עלה פרק אתמולללל! לא הספקתי לכתוב , וגם אני מתכוננת למבחן במדעים אזזז יש עליי קצת עומס.
כתבתי לכם הפעם פרק ארוך ומושלם , מקווה שתהנו ממנו.
אוהבת אתכםםםם xxx
(אלף תודות ליהלייייי המושלמת על כל הרעיונות , בלעדיה חצי מפה לא היה קורה)