"זה החדר שלך?" נייל שאל, מביט סביב. לאיין זז מעט הצידה, מאפשר לנייל לראות את החדר טוב יותר. פשוט ולא כל כך מסודר, אך לא משהו שאמור להפריע להם.
"זה אתה כשהיית קטן?" נייל שאל, מביט בתמונה שהייתה תלויה על מן מעמד כזה מעץ שהחזיק אותה. כשנייל לא שמע תגובה מלאיין הוא הרים את ראשו מעלה, מביט בלאיין שעמד קרוב אליו והביט בו. הם לא דיברו, הם לא ניתקו את המבט אחד מהשני. נייל הזדקף מעט, מביט בשתיקה בלאיין שהביט בו.
לאיין התקרב אל נייל שהיה שעון על השידה, מביט בו. הוא צמצם את המרחק בינהם, עומד מול נייל ומניח את ידיו על חזהו, לא מנתק ממנו את המבט. "מותר לי?" לאיין שאל, רוצה לדעת אם זה בסדר שהוא נוגע בנייל, אם זה בסדר מה שמתחיל להיווצר בינהם.
או יותר נכון... מה שכבר נוצר.
נייל הנהן, מניח את ידיו על מותניו של לאיין, מקרב אותו אליו צמוד יותר ומאפשר לגופם לגעת אחד בשני. "אתה לא שמת לב שנתנה לך האפשרות כבר מזמן?" נייל שאל. "אני יכול לעשות מה שאני רוצה, אבל אני רוצה לדעת שזה בסדר מבחינתך, אני רוצה לדעת שאני הולך על מסלול בטוח, שאני הולך לפי מה שהלב שלי מרגיש ולפי מה שאתה משדר לי". לאיין אמר, כורך את ידיו סביב עורפו של נייל שאחז במותניו.
"אתה האדם הראשון שאני מאפשר לו ללכת על המסלול הזה, אתה היחיד שהמסלול הזה נפתח לפניו בצורה כזאת", נייל אמר. היתה שתיקה קלה. "הלב שלי. הוא זה שנפתח בפניך".
"אתה רוצה לספר לסבתא?" לאיין שאל, עוד לא מנתק את הכימיה בינהם. "על מה?" נייל שאל. לאיין כבר רוצה לספר להם על מה שעוד לא רישמי בינהם? הם רק עכשיו היו גלויים ופתוחים. כבר לספר?
"מי אתה." לאיין השיב. "אתה חושב שזה כרגע הכרחי?" נייל שאל. "מה שאתה חושב, אבל אתה יודע שיהיה שלב שהיא תצטרך לדעת" לאיין אמר, גורם לנייל להנהן. הוא לרגע לא חשב שהוא יצטרך לספר לאחד מהתושבים את זהותו האמיתי, ושלא לדבר על זה שלאיין גילה עליו בדרך מאד 'מקורית'.
"יש לך כאן ארנבת?" נייל שאל בחיוך קל, הולך אל עבר הכלוב שהיה בצד החדר. "כן" הוא השיב בחיוך, הולך בעקבות נייל שהתקדם אל כלוב הארנבת. "אתה רוצה לקחת אותם איתנו?" נייל שאל בחיוך, מביט בלאיין. "אפשר?" שחור השיער שאל, מסתיר את החיוך ומבליע אותו. נייל הנהן. "אפשר. אם יש כמה דברים ספציפים שאתה צריך תארגן" שטני השיער אמר, מוציא תוך כדי את הארנבת מהכלוב וכך גם את הגור, מתיישב על הריצפה ומניח את הארנבת על הברך שלו ואת הגור הקטנטן בין שתי ידיו ומלטף אותו.
"נייל!! אני אראה לך מה זה, אני מזמינה אותך אליי לקפה ועוגה ואתה הולך אל לאיין??" קולה הרם של אנייה נשמע הייטב כשהיא מקישה על הדלת. אין לה שכנים שהיא צריכה לחוס עליהם. "אנחנו באים", לאיין קרא בקול, מחפה על נייל בחיוך. "נראה לי היא מחבבת אותך" לאיין אמר תוך כדי שנייל החזיר את הארנבות פנימה.
YOU ARE READING
Fire On Fire - אש באש (BxB)
Romansכשראיתי אותך, רק אז התחלתי להאמין במה שאימי אמרה לי. היא אמרה שאני רומנטי מדי, היא אמרה שאני רוקד בסרטים. אולי זה בגלל שאני מעט גדול יותר, אולי זה בגלל כל מה שעברתי, אך אני רוצה לחשוב שזו הדרך היחידה שבה אתה נשען על הכתף שלי ואיך שאני רואה את עצמי א...
