פרק 3

1.3K 27 3
                                    

לוק

השעון המעורר שלי צלצל בדיוק בחמש וחצי קמתי מהמיטה ללא כוחות, גררתי את עצמי לחדר האמבטיה ושטפתי את פניי, צחצחתי שיניים והלכתי להתלבש לבשתי את החליפה השחורה שלי שמתי שתי טבעות אחת בכל יד שמתי את השעון שלי סידרתי מעט את שיערי וירדתי למטה. גם

רואה את בלה מכינה ארוחת בוקר "היום קמת מוקדם מהרגיל מר מורגן" היא אמרה מחייכת אליי "כן אני צריך להיות מוכן לשד שהולך לגור איתי בזמן הקרוב" אמרתי מגחך "סידרתי את חדרה של מיס ג'ונסון" בלה אמרה מסתכלת אליי בלה היא הבן אדם היחיד שאני מעריך אפילו את אבא שלי אני לא מעריך כמוה היא בת חמישים אבל אני מרגיש כאילו אנחנו החברים הכי טובים "מצוין" אמרתי לה 

"היא הולכת להגיע לכאן בשמונה בבוקר אני יוצא לסידורים אני אחזור ברבע לשמונה תכיני בינתיים פנקייקים בייקון לא יודע דברים שהשדה הקטנה תאהב" אמרתי יוצא מהבית

הלכתי לסופר שפתוח עשרים וארבע שבע קונה כל מיני דברים שבנות צריכות (שאלתי את בלה אני לא מבין בדברים האלה) השעה הייתה כבר עשרים לשמונה וחזרתי הביתה כמו שהבטחתי לבלה הייתי בבית כבר ברבע לשמונה אבי נכנס הביתה וחמש דקות אחריו נשמעה דפיקה בדלת בלה פתחה את הדלת ובפתחה עמדו מרקוס ואמה עם ארבע מזוודות מסביבם 

"אבא אני לא רוצה לעשות את זה" אמה לחשה לאביה "אין לך ברירה" הוא לחש מסתכל אליה באיום הוריד שבמצחי גדל מי מתנהג ככה לילדה שלו "ברוכה הבאה מיס ג'ונסון" בלה אמרה בחמימות לאמה לוקחת את מזוודותיה ומעלה אותן לחדרה "למה שלוק לא יעשה לך סיור בבית בזמן שאני ומרקוס נשוחח" אבי אמר "בואי" אמרתי בקרירות עולה במדרגות עלינו לקומה הראשונה 

"זאת הקומה הראשונה כאן יש את כל חדרי האורחים שלוש חדרי מקלחת ושני חדרי שירותים ומרפסת בסוף המסדרון שמשקיפה לגינה" אמרתי ועלינו לקומה השנייה "כאן החדרים שלנו" אמרתי "שלנו?" היא שאלה "כן שלנו" אמרתי מסתכל עליה בזמן שהיא בוחנת הכל בעיניה "כאן החדר שלך" אמרתי פותח את הדלת לחדר שלה "יש לך פה חדר ארונות מקלחת ושירותים צמודים ומיטה כמובן" אמרתי "וכאן החדר שלי" אמרתי מצביע על הדלת ממול "ממש לידך" אמרתי לוחש באוזנה והולך לכיוון המדרגות לקומה השלישית והיא משתרכת אחריי כמו כלבלב אבוד 

"לקומה השלישית אסור לך לעלות בשום אופן הבנת!?" אמרתי "אתה לא צריך לצעוק אני לא חירשת" היא אמרה "את לא תתחצפי אליי שדה קטנה" אמרתי מסתכל אליה "קדימה רדי למטה" אמרתי היא ירדה במדרגות ואני אחריה התיישבנו בסלון ליד מרקוס ואבי "שכרנו לכם מארגנת חתונות שתעזור לך לתכנן את הכל אמה" מרקוס אמר "יש לכם שלושה שבועות עד החתונה להכיר אחד את השנייה ולהסתדר" מרקוס אמר מסתכל על ביתו בחוסר אכפתיות לא שזה מפריע לי כן

"היה תענוג להיות כאן איתכם" מרקוס אמר יוצא מהבית אבי לקח אותי לצד לשיחה קצרה "תחנך אותה טוב היא לא קלה בכלל לפי מה שאבא שלה אמר היא מרשה לעצמה יותר מדי" אבי אמר "אני אעשה מה שאני רואה לנכון אתה לא תחליט אליי ותגיד לי מה לעשות עכשיו צא לי מהבית" אמרתי והוא יצא מהבית אתם בטח חושבים שאני הבן הכי גרוע שאפשר לבקש אבל אם הייתם חיים עם אבא שלי הייתם מבינים למה אני כל כך שונא אותו

*לפני עשרים שנה*

"קדימה בן תקום היום אתה הולך להרוג" אבי העיר אותי באותו רגע רציתי לקבור את עצמי בין הסדינים ולא לצאת לעולם קמתי מהמיטה בחוסר רצון הולך לשטוף פנים ונעמדתי מול אבי "אני לא רוצה לעשות את זה אבא" אמרתי לו מקווה שיסכים לוותר "לא גידלתי בחורה קטנה גידלתי גבר עכשיו תרים את הרובה מהרצפה ובוא אחריי!" הוא צעק אליי יוצא מחדר לקחתי את הרובה הולך אחריו מפוחד 

יצאנו מהבית ונכנסנו אל היער זה היה אמצע ינואר התחיל לרדת שלג והיא ממש קר בחוץ אפי נהיה אדום ושיניי נקשו "אתה רואה את הצבי הזה?" הוא שאל מצביע על הצבי "כן הוא ממש חמוד" אמרתי מסתכל אליו בחיוך "מאוד אבל הוא יהיה יותר חמוד שתפוצץ לו את הראש עם כדור" אבי אמר בחיוך חולני "אני לא רוצה להרוג אותו" אמרתי מפוחד דמעות בצבצו בעיניי 

"אתה לא ילד קטן אתה גבר לוק עכשיו תיקח את עצמך בידיים ותירה בצבי הזה" הוא אמר מכוון את האקדח לצבי "קדימה תירה בו!" הוא צעק "עכשיו!" הוא אמר לחצתי על ההדק עיניי נעצמו ודמעות זלגו על לחיי "תפתח את עינייך ותראה מה עשית" הוא אמר פתחתי את עיניי רואה את הצבי שכוב על הרצפה כולו ספוג בדם הוא נשם עוד שלוש נשימות לפני שמת גל של דמעות פרץ מתוכי "כל הכבוד בן הרגת פעם ראשונה" אבי אמר 

"תפסיק לבכות פעם אחת בחיים שלך תהיה גבר!" הוא צעק נותן לי סטירה נפלתי על השלג הלבן לחיי שרפו וצרבו ואבי צחק הוא פשוט צחק וברגע הזה הבנתי

אני שונא את אבא שלי 

היי בנות פרק שלישי מה אתן חושבות על אבא של לוק? אני אישית שונאת אותו #טיםלוקמורגן

Luke MorganWhere stories live. Discover now