Luke Morgan

פרק 6

לוק

הגענו לבית של אבא שלי והנהג החנה את האוטו יצאתי מהאוטו פותח לאמה את הדלת קבוצת צלמים קפצה עלינו והמאבטח שלי העיף אותם נכנסנו לתוך הבית ואבי קיבל את פנינו ביחד עם מרקוס "ברוכים הבאים" אבי אמר בחיוך

אמה הלכה לדבר עם אבא שלה ואבי לקח אותי לשיחה בצד "נו חינכת אותה כבר? עושה לך בעיות הכלבה הקטנה?!" אבי שאל בחיוך תפסתי בידו מוחץ אותה "עוד פעם אחת אתה תקרא לאישתי כלבה אני נשבע לך שאני אשרוף אותך בעודך חיי" אמרתי משחרר את ידו והולך

הלכתי לשירותים שוטף את פניי יצאתי החוצה נתקל באחי הגדול רפאל ובאחי הקטן אנטוניו (רפאל בן 30 ואנטוניו בן 23) "עושה לך צרות?" רפאל שאל מצביע בראשו על קרלוס "כמו תמיד" אמרתי והלכנו לשולחן רפאל ישב לידי ולצידו אנטוניו קרלוס ומרקוס ישבו אחד ליד השני ומולי ואמה ישבה לידי אחותה של אמה ישבה ליד מרקוס "תכף נרים כוסית לחיי הנישואין שלכם אבל קודם כל רציתי להגיד קרלוס תודה שהסכמת לעשות את העסקה הזאת השליטה שלהם ביחד תעשה פלאים ותחזק את מעמדנו" מרקוס אמר והרים כוסית "לחיי לוק ואמה!" כולם אמרו

הסתכלתי על אמה מנסה לקרוא את מחשבותייה 'עסקה אני פאקינג עסקה?!' היא בטח חושבת את זה לעצמה ידה מכווצת לאגרוף ורגלה קופצת ולא נחה שמתי את ידי על רגלה מונע ממנה להמשיך לקפוץ "הוא לא שווה את זה" לחשתי שרק היא תוכל לשמוע "הוא כזה אידיוט" היא אמרה בלחש רוצה לצעוק לצרוח לברוח "נעבור את זה ביחד" אמרתי בשקט

"אז מה קורה ביניכם שם סוג יונים?" מרקוס שאל "מה שקורה ביני לבין לוק זה לא עסק שלך" אמה אמרה בכעס "תדברי יפה טיפשה שכמותך!" מרקוס אמר בכעס נעמד "פעם הבאה שתוציא את המילה הזאת מהפה שלך לכיוון אישתי אני אתלוש לך את הלשון ואאכיל אותך בה" אמרתי באיפוק ובאיום צופה בו מתיישב בכסאו בתובסה

אחרי שעתיים באירוע הדבילי הזה החלטתי שנמאס לי להיות כאן לקחתי את ידה של אמה נפרדתי מרפאל ואנטוניו אמה נפרדה מאחותה והלכנו "משוחרר" אמרתי לנהג שלי משחרר אותו הביתה נכנסתי למושב הנהג ואמה במושב שלידי התנעתי את האוטו ונסענו "אתה יודע" היא התחילה להגיד "אתה לא כזה נורא כמו שאומרים עלייך" היא אמרה מסתכלת עליי "עוד לא הכרת אותי מספיק" אמרתי נותן גז לאחר עשר דקות הגענו הביתה הייתי את האוטו יוצא ממנו ופותח לאמה את הדלת נכנסנו לבית פוגשים את בלה

"בלה יש אפשרות שתכיני לנו פנקייקים?" אמה שאלה בביישנות "בטח גברת ג'ונסון" בלה אמרה בחיוך הולכת למטבח עליתי לחדרי מותש מהיום הזה הורדתי את ג'קט החליפה ופתחתי את כפתורי החולצה רעש של אגרטל נשבר נשמע בחדר הסתובבתי רואה את אמה בוחנת אותי פניה נהפכו אדמדמות וגופה קפא נראה שהיא רצתה לזוז לברוח אבל משהו עצר אותה

"כן אמה?" לחשתי שאלה "רצית משהו?" שאלתי "אה.. אממ... רציתי אממ... לה..גיד ש.." היא לא הצליחה להוציא מילה מהפה שלה תפסתי בידה מצמיד אותה אליי תפסתי בסנטרה גורם לה להסתכל עליי "מה רצית לעשות פה אמה?" שאלתי "מה חיפשת פה?" שאלתי עוד שאלה "עברתי פה בדרך לחדר שלי... ו... ראיתי אותך אז..." היא לא הצליחה להגיד עוד "את אוהבת את מה שאת רואה שדה קטנה?" שאלתי בחיוך היא התנתקה ממני וברחה לחדרה "אני אמות עד שאני אוכל לזיין אותה" אמרתי לעצמי היא כל כך תמימה ושברירית לא יודעת כלום ולא מודעת לכלום

החלפתי את המכנס למכנס טרנינג אפור והלכתי לחדרה "אני שוב שואל מה עשית בחדר שלי אמה?" שאלתי מסתכל עליה היא יושבת על המיטה ומסתכלת עליי "אני לא יודעת" היא אמרה בלחש "את יודעת את פשוט לא רוצה להגיד" לחשתי מתקרב אליה "תספרי לי אמה מה רצית לעשות שם מה קיוות למצוא שם?" שאלתי מתקרב אליה עוד "קיוותי שאוכל להחזיר לך על מה שעשית לי במכונית" היא אמרה "רציתי לגרום לך להתחרפן ואז לעזוב אותך באמצע לגרום לך להשתוקק לעוד" היא אמרה מסתכלת עליי התקרבתי אליה עוד עד שסיכה לא יכלה להפריד בנינו הייתי מרחק מהשפתיים היפות שלה נשימותיה התגברו וציפורנייה ננעצו בסדינים "רק אני יכול לגרום לך להשתגע" לחשתי לשפתייה ויצאתי מהחדר