נ.מ קים
התעוררתי עם כאב ראש מאוד חזק והייתי מאוד ערנית כמה זמן כבר ישנתי? שאלתי את עצמי פתאום שמתי לב שאני מחוברת לכל מיני צינורות והכל לבן ממש כמו בבית חולים אני בבית חולים?.
הדלת נפתחה ראיתי את שליו נכנס? מה הוא קשור אליי "מה אתה עושה פה?" שאלתי קצת בזלזול "את לא זוכרת אותנו?" שאל באכזבה ועצב בעיניו "מה יש לך?" לא הבנתי מה הוא רוצה ובמה הוא משחק עכשיו "רופא" צעק שליו ואני הייתי מבולבלת מה קשור רופא? מה קרה? איפה אני?.
"כן?" שאל הרופא "היא לא זוכרת, מתי היא תזכר?" שאל שליו בלחץ "בתקופה הקרובה הזיכרון אמור לחזור" ענה "איפה אני? מה קרה? מי אתה?" הפצצתי את הרופא בשאלות "את בבית חולים, עוד מעט תכנס רופא ותדבר איתך על כל מה שקרה ואני דוקטור פיליפ" ענה והלך.
"אחותי?" שמעתי מהכניסה לחדר קול גברי "לוקאס?" שאלתי בבילבול מה הוא קשור? הוא לא שונא אותי או משהו? הוא התקדם אליי במהירות וחיבק אותי וואט דה פאק?! לא הבנתי כלום מה קורה פה? אני לא יכולה אני אוכלת סרטים.
"קים" שמעתי צעקה הסתכלתי וראיתי את עלמה, חייכתי, היחידה שאני באמת מרגישה בנוח איתה מכל האנשים שבחדר הזה.
"איך את?" עלמה שאלה בלחץ "אני בסדר, יש לי חור בזיכרון מכמה ימים האחרונים אני חושבת" עניתי "לא נורא הרופא אמר שזה יחזור בקרוב" עודדה אותי עם דמעות בעיניה.
"היי אני דוקטור אניה, אתם יכולים להשאיר אותנו לבד?" שאלה וכולם מלמלו כן ויצאו,
"קודם כל איך את?" שאלה בעדינות ובקול חם ואימהי "אני בסדר" עניתי "אפשר לדעת מה קרה?" שאלתי "את ניסית להתאבד" אמרה כהצבת עובדה
גילגתי עיניים "עוד מעט יבוא פסיכיאטר לדבר איתך" אמרה "יש לך עוד שאלות?" שאלה "מתי הזיכרון אמור לחזור? אני יודעת שאמרתם בקרוב אבל כמה קרוב?" "תוך שלושה עד שבעה ימים" ענתה "ועוד משהו, מתי אני אשתחרר?" שאלתי "אחרי שהפסיכיאטר יבוא ישחררו אותך" "אוקי תודה" הודתי בחיוך קטן.
"וזהו את משוחררת" אמר הפסיכיאטר (אני לא אפרט על מה הם דיברו אבל אתם יכולים לשער) "תודה לאל" אמרתי וחיכיתי שעלמה תבוא עם בגדים שאני אוכל סוף סוף להחליף בגדים, אחרי כמה דקות שהרגישו כמו נצח היא באה "אני שניה נכנסת להחליף בגדים כבר באה" אמרתי והלכתי לשירותים
התפשטתי והסתכלתי במראה ונרתעתי
כל הגוף שלי מלא בחתכים מכוערים שגם שהם יחלימו יהיו לי צלקות אני כלכך שונאת את זה.
"אוקי אללה בואי" אמרתי לעלמה אחרי שסיימתי את כל האירגונים מתה כבר להגיע לבית ולהתקלח.
הגעתי לבית ישר נכנסתי להתקלח מורידה את כל הזוהמה ממני, אחרי המקלחת המקסימה הזאת הלכתי ישר לחדרי שמתי לי את האנטומיה.
אחרי כמה פרקים שליו נכנס לחדר "מה? מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו בבלבול "אני רוצה אותך אני רוצה שתזכרי בי, בנו" אמר והתקדם אלי במהירות שיא ונישק אותי ודאמ זה הרגיש כלכך טוב וכלכך נכון? נישקתי אותו בחזרה, זה היה מדהים הוא נשכב מעליי מנשק אותי בתשוקה לאט לאט ירד לצווארי מתוך פי פקעו גניחות חלושות "את לא מבינה מה את עושה לי" לחש שליו לתוך אוזני בתשוקה מורגשת, פי הוציא קולות שלא ידעתי שיכולים לצאת מתוכי "את מעמידה לי את הזין רק מלהסתכל עלייך מתחתי מתפתלת ככה" אמר והסתכל עליי במבט מגורה כל כך.
פתאום הבנתי מה קורה פה "לא רגע שליו עצור" אמרתי בהתנשפות "מה קרה יפיפה שלי?" שאל שליו תוך כדי שהוא מלטף את קו הלסת שלי ואני מתמסרת אליו, "מה אנחנו עושים פה בעצם?" שאלתי באי הבנה "אני רוצה אותך קים" שליו אמר וגאד אני גם רוצה אותו אבל אני לא יכולה אני פשוט לא יכולה להתמסר אני לא מאמינה באהבה לא? אני לא צריכה להאמין בדבר שלא קיים "אני.. אני לא יודעת שליו אני באמת לא יודעת אני לא יכולה" החזרתי בגימגום "למה?" שאל "תפסיקי לפחד תני לנו צ'אנס אני יודע שאת גם מרגישה כמוני" הוסיף "גם עם אני מרגישה כמוך אני לא יכולה להתמסר אני פשוט לא יכולה במיוחד לא בך" "מה זאת אומרת במיוחד לא בי?" שאל בבלבול "בך, בשליו הסטוציונר, בשליו שעבר על כולן, בשליו שעם אני רק אביט בו הבנות יעשו לי את המוות, מאיפה אני יודעת עם אני יכולה לסמוך עלייך בכלל?" שיתפתי בכנות "קים אני נותן לך את המילה שלי שאני בחיים לא אעשה משהו שיפגע בך לא שאני יכול גם לפגוע בך לוקאס יזיין אותי מכות" התבדח לקראת הסוף הוצאתי גיחוך קטן מפי "אני באמת לא יודעת שליו" עניתי "גם עם לא היום קים את עדיין תיהי שלי בסופו של דבר אני מבטיח לך" אמר בנחישות ויוצא מחדרי.
שכבתי על מיטתי בהתנשפויות מנסה לעכל את כל מה שקרה כאן, אני צריכה לתת לו צ'אנס? הוא מוכן לעזוב הכל כדי להיות איתי? אני צריכה להתשחרר.
צלצלתי לעלמה "היי מותק" היא ענתה "שומעת בואי נצא היום לאיזה מועדון אני חייבת שיחרור" אמרתי לה "בכיף בייב אני עוד מעט אבוא אלייך ונראה כבר מה נעשה" החזירה "סגור" וניתקתי את השיחה.
אחרי שעה עלמה באה אלי "אני לוקחת לך שמלה מהארון" הודיעה עלמה "לכי על זה" החזרתי "אני אלבש את זאתי ואת תלבשי אותה" אמרה עלמה בזמן שהיא מוציאה שתי שמלות מהארון.
אחרי עוד שעה של אירגונים אני ועלמה יצאנו למועדון הקרוב שיש בסביבה.
"תביא וודקה אקסל" אמרתי לברמן בזמן שהתיישבתי על הבר "קחי יפיופה" אמר הברמן חייכתי אליו חיוך קטן והתחלתי לשתות.
מישהו התיישב לידי "מה כוסית כמוך עושה במקום שכזה?" אמר "לא מעוניינת" החזרתי הוא הרים ידיים אמר "איך שתרצי יפיפיה" והלך.
אחרי כמה כוסות טובות וראש מסתחרר קמתי לרחבה והתחלתי לרקוד, הרגשתי ידיין מאחורה "מה אתה עושה פה קטנטונת?" שאל קול מוכר הקול של שליו "נהנת" עניתי מצחקקת "את שיכורה" קבע "לא אני לא" החזרתי עדיין מצחקקת ומתחילה להניעה את האגן לפי הקצב "את משגעת אותי ירח" אמר "ירח?" שאלתי בבלבול "את יפה כמו אור הירח ויותר" החזיר הסמקתי מזל שחשוך פה "אני רוצה לקחת את הגוף הקטן שלך ולעשות לך כיף במשך כל הלילה" לחש בתשוקה לאוזני "מה עוצר אותך?" שאלתי "פאק קים הסיבה היחידה שאני לא עושה את עכשיו כי את שיכורה אבל תאמיני לי שזה יקרה" החזיר והתחיל לנשק ולמצוץ את צווארי ואני כבר יודעת שישאר סימן מכובד.
אמלהההה אחרי שנתיים חזרתי אני חושבת היידההה
אז מה דעתכם???
YOU ARE READING
You're my guardian angel // מוקפא
Romanceהיא חדשה בתיכון. הוא שם מעל לשנתיים. היא לא ככ קרה. הוא קר כקרח. היא עבריינית עם היסטוריה במשטרה. הוא ילד מפונק שגדל עם כפית זהב בפה. היא לא סומכת על אנשים בכלל. הוא סומך רק על החברים שלו. היא לא מאמינה באהבה. הוא נפגע מאהבה ומאז לא מאמין בה. מה יקר...
