jikook real love

9

נמ.  הוסוק:

השעה 9:40 בבוקר.

"הוסוק קום כבר"
שמעתי את קולו של יונגי,הנהנתי, הסתובבתי לצד השני והמשכתי לישון,
"ג'אנג הו סוקקקק אם אתה לא קם עכשיו אני זורק לך את החולצה לפח"
"טוב טוב, אני קם !!!"
יונגי מקיים את ההבטחות שלו גם במובנים האלה, אני מכיר  אותו יותר מידי זמן אז אני יודע שהוא יעיז לזרוק את הבגדים שלי לפח....
הוא באמת זרק אותה!! ידעתי...!!
"לאאאא היונג אבל אני קמתיייי"
הוא באמת עשה את זה עכשיו??? יונגי תהיה בריא...
הוא צחק "במילא אני לא סובל את החולצה הזאת קח אחת חדשה יש לך הכי הרבה מכולם"
"מה שתגיד" חיפשתי את הנעלי בית שלי, אבל ... רגע, למה אני בחדר של יונגי?! זה לא טאה אמור לישון בחדר הזה??
"יונגי למה אני בחדר שלך?" שאלתי תוך כדי שאני משפשף את עייני.
"אה, לא יודע, בטח אתמול כשהשתכרנו התבלבלנו בחדרים... אבל זה בטח לא חדש לך" הוא אמר ולפתע התפקע מצחוק "אתה זוכר שפעם אחרי לילה לבן כשכולם שתו, בבוקר ראינו את ג'ין ישן במסדרון?"
"חחחח כן, אני זוכר את זה" צחקתי גם
"טוב ניפגש היונג".
קמתי ויצאתי לכיוון החדר שלי,
כשנכנסתי ראיתי את ג'ין קורא ספר.
הוא והספרים שלו

חיפשתי את טאהיונג אבל לא ראיתי אותו, מוזר ... חשבתי שהוא ישן בחדר שלי,
"היונג"
"ממ?" ג'ין ענה לי כשהוא עדיין מרוכז בספר
"אהה קמת?" הוא חייך אלי
"כן "
באתי אליו ונשכבתי לידו נותן לו חיבוק דובי, אנחנו תמיד עושים את זה, הוא כמו אחי הגדול.
"יונגי המרושע זרק לי את החולצה" אמרתי לו  והוא צחק,
"שוב לא הקשבת לו על הפעם הראשונה?" הוא התפקע מצחוק "לך שים חולצה כבר "
"דווקא בא לי להיות בלי, כדי לעשות דווקא ליונגי"
חייכתי חיוך שובב וג'ין נענע את ראשו
"מה יהיה איתך הוסוק מתי תתבגררר"
הוא צעק לאוויר ואני צחקתי את הצחוק המתגלגל שלי .
"דרך אגב היונג ... טאה לא אמור היה לישון פה? אם אני ישנתי בחדר שלו?"
"אהה כן..."
הוא סגר את הספר והתיישב,
"הוא ישן פה , אבל ניראהלי יצא להליכה עם ג'אנגקוק ונאמג'ון"
מה? הליכה? טאהיונג? אין קשר אחד לשני ...
"אוקיי מוזר.. לא מתאים לו על הבוקר לעשות הליכה ועוד עם נאמג'ון? אבל שיהנו כנראה החליטו לתפוס את עצמם בידיים" צחקקתי.
"לגמרי" הוא הסכים איתי .
"טוב נכנסתי למקלחת"
נכנסתי ונעלתי את הדלת,
"שים חולצה כשאתה יוצא!!!"
"לא היונג אני יוצא בלי חולצה"
"הוסוקקקקקק"

°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°

השעון הורה על השעה10:45 והם ירדו ללובי לארוחת בוקר.

"היי אתה שםםם תחזיר לי את הפנקיק שלי!!!"
"לא רוצה,  אתה זרקת לי את החולצה אתה רוצה פנקקים? אני רוצה את החולצה".
"זה לא מעניין אותי אני הכנתי את זה!! אתה במילא עושה לי פוזות שאתה הולך בלי חולצה למרות שיש לך איזה מאתיים חולצות כאן!!" .
הוסוק לא הפסיק לצחוק על יונגי והתחיל לרוץ עם הצלחת פנקייקים.
"זהו אתה גמור"
יונגי התחיל לרדוף אחריו וקפץ מעל הספה,
"נראה אותך" הוסוק צחק תוך כדי שהמשיך ללעוס, "ממממ מייפל"
אין כמו לעצבן את יונגי.
"נווו תן לייייי" הוא עשה פרצוף של חתלתול עצוב, הוא יודע שהוסוק לא יכול עם הפרצוף הזה...
"פליזז?"
"אוקיאוקיאוקיי אבל בתנאי אחד!
הוא עצר ויונגי הסתכל עליו
"מה תנאי עכשיו? למה הכל אצלך זה עם תנאים?" הוא עשה פרצוף עצבני, הוסוק הצביע עליו: "תקנה לי חולצה חדשה"
הוא אמר וקרץ לו,
יונגי חטף ממנו את הצלחת, "מה שתגיד " והתחיל לאכול במהירות מפחד שהוסוק יחזור בו ויאכל הכל...