I don't need your love - H.S

פרק 8

העלתי את הפרק לא בגלל שהגעתם למטרה... בגלל שלקח לזה יותר מחודש וחצי.

שבוע. שבוע עבר מאז היום ההוא שבו הייתי חולה, היום ההוא שהארי דיבר איתי בפעם האחרונה ומאז הוא הפסיק.

הפסיק להיסתכל עלי, לדבר איתי, לחייך אלי. אני מתגעגעת למבטים שלו, גם לממושכים וגם לחטופים, אני מתגעגעת לקולו הצרוד והעמוק ולחיוך שחושף את גומותיו שגרמו לי לחייך. אני מתגעגעת אליך הארי.

הגעתי לכיתה דקה לפני המורה וראיתי אותך מהחלון, יושב על הספסל ומעשן את הסיגריה בפעם האין לי מושג כמה כבר השבוע.

כאב לי לראות אותך ככה הורס לעצמך את החיים ובגלל מה? בגללי. בגללי התחלת לעשן , אתה הפסקת לחייך אלי ובכללי...יורד עכשיו גשם אתה לבוש בחולצת גינס מושלמת ומעליו סוודר ועליו המעיל העבה, על ראשך כובע גרב שמכסה את תלתליך הכהים עם סיגריה בפיך ככה אני מתארת את הגבר המושלם; פחות הסיגריה.

היה צילצול לעוד שיעור עדיין לא נכנסת, המשכת לעשן עוד סיגריה היה צילצול להפסקה עדיין אתה בחוץ אפילו לא שולח מבט לעברי. אני יודעת למה אתה לא עושה את זה כבר, כי אתה פגוע, ובצדק ככה זה המשיך לכל היום, אם להיות מדויקת כמעט כל היום.

עכשיו הגיע הצילצול להפסקה האחרונה. מיקודם הלכת לשעתיים ואז חזרת, חזרת לעשן.

ידעתי שאם אני לא יעשה משהו עכשיו זה היה המצב, שאתה תעשן, ותהיה אדיש כמו שאתה עכשיו.

בדקתי בשעון היד שלי עוד 7 דקות נגמר ההפסקה והלכתי לספסל שהוא עישן את הסיגריות.
"מה את עושה כאן?" שאל הארי.

"מונעת ממך להפסיק לעשן" הצבעתי על הסיגריה שבין שתיי אצבעותיו שמיד הכניס אותה לפיו.

"ממתי אכפת לך?" הטון של היה קר.

"תמיד-"הארי קטע אותי.

"כן? אם כן אז איפה האכפתיות שלך הייתה שדחית אותי במשך שבועיים עד שבאתי אלייך? או שהעפת אותי מהבית שלך? ולהמשיך?!" הארי הרם את קולו. הנדתי את ראשי והשפלתי את ראשי. הוא המשיך לעשן את הסיגריה ומשום שהרוח נשבה לכיווני כל העשן היה עלי. הישתעלתי מעשן וכמעט נחנקתי.

"הארי.." רמזתי לו לזרוק את הסיגריה.

"הו כן, תלכי לכיתה בל, כל העשן עלייך" הרמתי גבה, חשבתי שיגיד סליחה או שיזרוק את הסיגריה אבל במקום זה הוא אמר לי ללכת.

"אוקי הארי זה כבר מוגזם! תכבה את הסיגריה"

"ל-א" הוא הרחיק את היד עם הסיגריה ממני אך חטפתי לו אותה ודרכתי עליה.

"בל את-"

"איפה החבילת סיגריות שלך?"

"אני ממש לא הולך להגיד לך" מצאתי אותה ישר, בתא הקטן של התיק.

"בל את לא הולכת לזרוק את הסיגריות" הוא הביט בי במבט כועס, אבל זה ממש לא עניין אותי באותו הרגע כל מה שהיה חשוב זה להרחיק אותו מהסיגריות.

"רוצה לראות שכן?" זרקתי את הסיגריות כל כך גבוה שהוא הגיע לגג של הבית ספר.

"בל!" הוא היה רותח מזעם, והצמיד אותי לקיר, שתקתי.

"כדי לך מאוד שהיה לך סיבה מספיק טובה לעשות את זה!" הארי הוסיף.

"האמת הארי שיש לי סיבה מאוד טובה"

"אני מת לשמוע אותה" הוא חייך חיוך מריר.

"הארי אני אוהבת אותך-" הארי קטע אותי.

"כן אני יודע, בתור ידיד" הארי גילגל את עיניו.

"הארי..." אמרתי בטון רגוע.

"מה?" הוא החזיר באותו טון.

"אממ.." הייתה שתיקה בנינו לא ידעתי מה להגיד אך ידעתי מה הלב שלי רצה לומר וכך עשיתי.

"אוח לעזאזל איתך סטיילס אני אוהבת אותך" תפסתי בעורפו ונישקתי את שפתיו הרכות בעדינות לקח לו רגע להבין מה אני עושה והוא העמיק את הנשיקה ואחרי מספר רגעים היתנתקנו אחד מהשנייה.

"גם אני אותך. כל כך".
.

-הפאנפיק מוקפא-

אם יהיו הרבה תגובות ולייקים ( מה שלא יהיה) אני ימשיך בפאנפיק.

אבל ביינתים הוא מוקפא בגלל שזה פאנפיק גרוע למרות שבהמשך יצאו לי פרקים הרבה יותר טובים ממה שקראתם