חזרה אחורה 1- האוקסודוס בצרות.

פרק 10

אחרי כל מה שקרה, הלכתי לביתי ושכבתי במיטה שלי.
כל גופי היה בצמרמורות ממה שקרה, אולי כל זה היה שוק? הלם? אולי לקחתי סמים מבלי שידעתי?
התברר גם שאף אחד לא דאג, אלה להפך...
הם לא הרגישו שעברה בכלל שבוע.

ליתר ביטחון קמתי מהמיטה והתקשרתי ללאה, אני מספיק מבולבל עכשיו.
"הלו..." שמעתי את קולה.
"היי" אמרתי
"הכל בסדר?" לאה שאלה אותי.
"תגידי..." היססתי בשביל לא לצאת משוגע "יכול להיות... שאני ואת באמת היינו שם?" שאלתי ועיססתי עם המילה בעבר.
"אני לא... יודעת" היא הגיבה לי "אתה רוצה שניפגש?" היא שאלה.
והגבתי בחיוב.
לאחר שסיימתי לדבר איתה הלכתי לאחי הגדול שהיה במטבח.
"תגיד..." שאלתי אותו "אתה יודע מה זה אונייה אוקסודוס?" רק רציתי לוודא שקיים דבר כזה ולכן שאלתי אותו.
"ברור" הוא אמר ולקחתי כוס, מזגתי בו מים והתחלתי לישתות "אם אני לא טועה..." הוא המשיך לדבר "הוא יצא למסע לקראת הפלגה לארץ ישראל בשנת 1947"
ירקתי את כל המים ששתיתי בתוך הכיור מבלי לשים לב.
"אכל בסדר?" הוא שאל אותי.
"כן..." מלמלתי וניגבתי את פי "אתה יודע מה קרה להם בסוף?" שאלתי והייתי מאוד מסוקרן.
"כן... הם..." הוא לחש "לקחו אותם חזרה לאדמת גרמניה כתור עונש."
"מה?!" צעקתי ואפילו לא שמתי לב שהרמתי תקול "למה?" שאלתי והייתי עצוב, מאוכזב ועצבני.
"בשביל להראות לכל שאר המעפילים מה יקרה להם אם הם רק ינסו להגיע לארץ" הוא הגיב לשאלתי.
"אבל מה היה שונה מהם כששאר המעפילים שאותם שלחו הביאו לקפריסין?" שאלתי.
"זה בגלל שהיהודים הביאו את הוועדה לנמל חיפה בשביל שהם יראו מה הבריטים עושים לנו" הוא אמר והכניס צלחת למיקרו "אז הבריטים רצו לשחק אותם קשוחים ומאיימים אבל זאת הייתה הטעות שלהם." אח שלי שדרך אגב לא ציינתי את שמו, אבל שמו הוא סתיו. "למה טעות?" לא הבנתי.
"למעשה זאת הייתה טובה לנו, כי אם הם לא היו שולחים את המעפילים בכוח מחוץ לארץ, אז הוועדה לא הייתה ממליצה לתת לנו מדינה." הוא אמר "מקווה שעזרתי" הוא השיב והלך לחדרו ורק אני נותרתי וחוטף שוק על כל מה שקרה.