לילה בבית משפחת וויזלי - היני

פרק 3- מי זה כבר יכול להיות?

••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••אני יודעת שאם אני אעבור מהפרק הקודם למסיבת פיג'מות זה יצור קצת חור בעלילה אבל די אנחנו בכל זאת צריכים להגיע לזה
אז תהנוו
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••

התחיל להחשיך וכולם הגיעו למסקנה שהגיע הזמן להתחיל במסיבה (לפחות ככה פרד וג'ורג' החליטו),
כולם הלכו והחליפו לפ'יגמות.

רון לבש מכנס טרנינג שחור וחולצה של גריפינדור.
הארי לבש חולצה צהובה דהויה ומכנס טרנינג שחור.
פרד וג'ורג' לבשו וואנזי (אין לי שמץ של מושג איך כותבים את זה) חד קרן סגול תואם.
ג'יני לבשה שורט וחולצת טי שרט לבנה שהייתה קצת גדולה עליה, שיערה הארוך והחלק נאסף לגולגול מבולגן שיצאו לו מהצדדים שני שוונצים.
הרמיוני לבשה שמלת כתונת בצבע ורוד בהיר, ושערה, לעומת ג'יני, נאסף לצמה מסודרת שישבה על כתפה.

אז אחרי שכולם נאספו שוב לסלון הם הצמידו את כל הספות לקירות כדי שיהיה להם מרחב.
אחרי שסיימו הארי וג'ורג' הלכו להביא שולחן לשים עליו את האוכל והמשחקים בזמן שג'יני ורון הלכו להביא שתייה, חטיפים, קערות לחטיפים, ואת העוגיות שהרמיוני וג'יני אפו אבל אז הארי וג'ורג' ראו שהם לא כל כך מסתדרים עם כל הדברים אז הלכו לעזור להם. פרד והרמיוני הלכו להביא את המשחקים והיה הרבה מהם אז זה לא היה להם כל כך פשוט.
הם ערכו את השולחן, שמו את החטיפים בקערות וסידרו את הכריות והשמיכות על הרצפה ורק אז הם סוף סוף התחילו.
הם שיחקו חצי מהמשחקים דיברו קצת אכלו קצת השתוללו לא מעט, טוב... פרד וג'ורג' השתוללו השאר רק עמדו בצד וצעקו על השניים להפסיק לזרוק עליהם חטיפים, בקיצור הכל היה טוב ויפה עד שנשמעה דפיקה בדלת. (ה.כ טם טם טםם!!😱😨😬🥴)

~נקודת מבט רון~

"מה? מי זה כבר יכול להיות בשעה כזאת?"
חשבתי לעצמי הרי לא הזמנו אף אחד ואמא ואבא נסעו עם פרסי לרומניה לבקר את צ'ארלי.
הייתי נורא מבולבל, הסתכלתי סביבי וזה נראה שלא הייתי היחיד כולם הסתכלו אחד על השני במבט מבולבל ולא מבין.
נשמעה עוד דפיקה שהעירה את כולנו ממחשבותינו ואז פרד התקרב לדלת ושאל מי זה לא הייתה תשובה אז הוא שאל שוב גם אז לא הייתה תשובה.
ראיתי שכולם נלחצו קצת, אני לא אשקר גם אני די נלחצתי ראיתי את ג'יני שהלכה ועמדה ליד הארי, ידיהם היו משולבות.
והרמיוני באה ועמדה מאחורי הרגשתי את ידיה אוחזות בי, הרגשתי שהיא הייתה מפוחדת אז החזקתי אותה בחיבוק ואמרתי לה בשקט "לא משנה מה יקרה אני תמיד אהיה פה להגן עלייך"
ראיתי שזה עזר קצת כי היא הפסיקה לרעוד פתאום ופשוט הסתכלה עליי עם חיוך היפה שלה.

~נקודת מבט ג'יני~

הייתי מבולבלת לא הבנתי מה קרה למה אף אחד לא עונה? מה הדפיקות המוזרות האלה באמצע הלילה? מי זה כבר יכול להיות?
הרגשתי מפוחדת וחסרת אונים שנאתי את ההרגשה הזאת אז הלכתי ועמדתי ליד הארי הוא כנראה הרגיש שהייתי לידו כי הוא לקח את ידי ושילב אותה בשלו בין רגע הרגשתי הכי בטוחה בעולם, ששום דבר לא יכול לפגוע בי, הרגשתי שתמיד יהיה לי מקום אצלו בלב, שהוא יעשה הכל בשבילי וידעתי שאני גם אעשה הכל בשבילו לא משנה כמה זה יעלה לי.