אח שלו -הושלם-

פרק 23

כולם הופיעו מולנו והתלחששו..
״שמעתי שהיא הזדיינה עם עומר, זונה מגעילה״ אמר ילד שהיה במעגל שהקיף את שנינו. ״אתה..עשית ..את זה?!״
צעקתי. התחלתי להכות אותו , להסטיר.. עד שירד לו דם מאף. ״בר את חתיכת פסיכופטית תני לי לדב-״ נתתי לו אגרוף לפרצוף ששיתק אותו. ״לא מאמינה שעוד הרגשתי אלייך משהו!..״

אין מצב בעולם שזה קורה לי. הילד שחשבתי שאני מכירה. איך לא הקשבתי לאריאל? למה אני כזאת טיפשה.
הוא קם , וניסה לעצור אותי. אבל אני ? אני התחלתי לרוץ כמו שלא רצתי בחיים שלי.
*
בכיתי , נמאס לי ! נמאס לי כל הזמן להפגע. להפגע ממנו.
האהבה , המשיכה , כל השיט הזה משמש נגדי בסוף.
דופק אותי. הטלפון שהיה בכיסי לא הפסיק לצלצל. הוצאתי אותו מהכיס ..
-15 שיחות שלא נענו מאת :עומר-
לעזאזל. הילד הזה לא ירפה עד שאני אענה.
זרקתי את הטלפון על הריצפה. ״אין מצב בעולם שאני-
״שאת מה? ״ שאל מישהו מוכר בחיוך ערמומי.
״עידו..-״ הילד הכי מגעיל, הכי סנוב, חושב שכולם יפלו לרגליו. ובמקרה החבר הכי טוב של עומר.
לא פלא שהוא השפוט שלו. גם עומר כזה.
״מה קרה?? , ״ הוא שאל בחיוך זדוני , בחיים לא הכרתי אותו. אולי יצא לנו לדבר פה ושם כמו איפה עומר ,
וכאלה .. אבל חוץ מזה כלום. אני לא סובלת את ההתנהגות שלו. זה לא ילד שנחמד להתיידד איתו.
״כלום פשוט, אני רוצה להיות לבד ״ לקחתי
את הטלפון שלי מהריצפה שלמזלי לא נשבר .
והלכתי. הוא תפס בזרוע שלי מה שגרם לי לעצור.
״היי, זה לא נחמד ללכת ככה בפנים. ״
בלתי נסבל.
״טוב שומע? אני לא רוצה לראות כרגע אף אחד . אז או שתזדיין לי מהפנים או שאני אלך ״ דיי. הייתי צריכה להוציא את העצבים האלה. שיט.
״אני .. ״ הוא קטע אותי.  ״זה בסדר אני מבין שאת עצבנית . אבל סך הכל כתבתי את האמת.. ״ האמת?
אני לא מבינה. ״אני מציע לך להתרחק מעומר אם את לא רוצה שיקרה יותר גרוע. ״ . מה? .
״את לא מבינה אה? טוב מטומטמת נשארת מ.ט.ו.מ.ט.מ.ת״
הוא חזר על זה לאט כדי שאני ״אבין״ .
״אני לא מבינה מה אתה רוצה״
הוא נאנח. ״אני זה שכתב את הדברים על הלוקר שלך. אני זה שהרסתי לך את המוניטין כאן ואמשיך להרוס אם תמשיכי להתקרב לעומר. ״ הוא התקדם אליי לאט.
״אתה חתיכת!-״ הוא עצר את המשפט שלי בזה שהניח אצבע על השפתיים שלי. ״ששש, תרגעי... את בעצמך יודעת שאת זונה , כלבה , שרמוטה מסריח..״
לא יכלתי לתת לו לתקוע לי את הסכין חזק יותר בלב אז
הסטרתי לו בחוזקה. מי הוא שידבר אליי ככה.
כמה זה פגע בי , וכמה שרציתי לבכות ממש באותו רגע. אין מצב. אני לא אראה לו את הכאב שלי.
דפקתי ספרינט החוצה. ולרוע מזלי נתקעתי בעומר כלכך חזק שנפלתי אחורה. הדמעה שעמדה לי ממקודם יצאה.
הוא התכופף כדי לעזור לי לקום וניסה לגעת לי בפנים כדי לנגב את הדמעה.. אבל העפתי את ידו. ״אל תיגע בי. ״ קמתי. וניסיתי ללכת.
״אני אוהב אותך״ א- .
המשפט הזה גרם לי לעצור. כלכך רציתי לקפוץ עליו , לחבק אותו , לנשק אותו. אבל לא. אני עדיין פגועה וכועסת עליו. הוא צריך להבין. ״אבל אני שונאת אותך״ .
ידעתי שהמשפט הזה יכאיב לו, ובגלל זה אמרתי את זה.
שירגיש איך זה שנפגעים מבן אדם שאוהבים.