פרק 24

1.6K 58 23
                                    

״זה עוד סיבה למה אני בחיים לא אזדיין איתך! אתנשק איתך! ואני בחיים לא אתחבק איתך. ״
הוא השתתק. ״את צודק-.. הסטרתי לו.
נתתי לו אגרופים לחזה. ״סיימת?״. הוא השעין אותי על השייש. ״ברנסטון אל תתחילי דברים שאת לא יודעת לסיים״..

התחלתי לרעוד. הוא הכניס את היד בין שתי ירכיי הסגורות. ברגע שהוא נוגע בהן אני סוגרת אותן כמה שיותר חזק. ״אל תפחדי,- . ניסיתי לתת לו מכה לביצים עם הרגל אבל הוא תפס אותה שניה לפני שהיא נגעה בו , וניצל להכניס את היד עמוק יותר. הוא ליטף את את הירך השמאלית שלי והתחיל להעלות לכיוון האיבר ה..
הדופק שלי היה בשמיים. אני חושבת שהוא יכל לשמוע אותו. ״א..ם..את..ה ל-א תפ..סיק.. א..נ..י אתח..יל ל..צרוח״ גמגמתי. לעזאזל מה לא בסדר איתי?
״את רוצה שאני אמשיך? אוקיי.. פשוט לא מבינים בגלל הגימגום אבל אני אעשה מה שתרצי באהבה!״ .
לא ! מה.
הוא שיפשף את ידו בכוס שלי..
פלטתי גניחה. שיט.
״אני מרגיש בגן עדן״ הוא צחק. דיי.
הרגשתי כמו בובה. שהוא שולט עליי. וזה למה אני בחיים אבל בחיים לא אוכל להיות איתו. למרות שאני רוצה ואני יודעת שאני מסוגלת, אבל כל מה שהוא רוצה זה רק להזדיין. כל היום. כל שעה. כל דקה. כל שניה!.
ואני סך הכל בת 15. אני לא מוכנה לזה.
הוא לא הפסיק לגעת לי בכוס דרך המכנס. באמת שזה המזל שלי. שהייתי עם מכנס, כי אם לא כבר הייתי מוצאת בתוכי כמה אצבעות. ניסיתי להרים את הראש אבל הוא רק חיזק את האחיזה שלו בצוואר שלי.
יד אחת בצוואר, יד אחת בכוס , והרגליים שלו נצמדות לרגליים שלי כדי שאני לא אנסה להכניס לו מכה לביצים.
״עו..מר .. ד.יי. אני מתחננת..״. המצב שלי גרוע.
ברגע הזה התפללתי שפתאום יווצר לי אח גדול או הורים נורמאלים ואחד מהם יכנס בדלת ויציל אותי.
התחלתי לצרוח. ״תסתמי את הפה המזוין שלך״
הוא הפליק לי בחוזקה.
לעזאזל. לעזאזל. לעזאזל.
״תראה.. אני .. - .
הוא קטע אותי. ״אם את לא תשתקי אני אכניס את הזין שלי לפה שלך כלכך עמוק שאת לא-״. הפעם אני זאת שקטעתי אותו. ״עומר דיי! , אתה רק גורם לי לשנוא אותך יותר!״
הוא עזב אותי. המשכתי לרעוד בכל זאת.
״את שונאת אותי?״ היא שאל בקול קר וחסר רגישות.
אני .. שונאת אותו? לא עניתי לו, והתחלתי ללכת לכיוון הסלון . להתרחק ממנו. ״בואי לכאן״ . אין מצב.
״מה אתה רוצה ״..
״בואי לכאן,  אל תתני לחזור על עצמי שוב. ״ . הוא אמר.
החיים שלי דפוקים אני נשבעת.
התקדמתי בקצת אליו. ״תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת שונאת אותי. ״
עמדתי מולו, לא יכלתי להסתכל לו בעיניים. הסתכלתי על כל דבר שהוא לא עומר. הוא תפס בפניי בחוזקה.
״תסתכלי לי בפאקינג עיניים!״ .
״תגידי שאת שונאת אותי ״.
״אני..  שונא..  ת או..תך ״ המבט שלו היה
'אני אהרוג אותך׳. הדמעות עלו לי. 
דיי אני לא מסוגלת.
״עכשיו אנחנו נתנשק ואני רוצה שתגידי לי איך
את מרגישה. תגידי לי שזה חסר משמעות בשבילך!״.
הוא לא נתן לי להגיב וישר נישק אותי. נשיקה ארוכה.
דחף את לשונו. ממש זיין לי את הפה.

אחרי כמה דקות הוא שחרר.
״תגידי לי שזה פאקינג חסר משמעות!״
למה הוא עושה לי את זה.
״לך הביתה. ״. אמרתי בקול פגוע. אני חושבת שהוא היה הכי פגוע מבינינו. אבל באמת שלא יכלתי לתת לו להמשיך. ובאיזה שהו עולם אני יודעת שיש חלק שבי ששונא אותו. ״בר תגידי לי שזה פאקינג חסר משמעות בשבילך!״. הוא צרח.

״זה..״ אני רוצה לסיים את הקשר בינינו?.. .
אוח לעזאזל. אני לא יכולה להגיד כלום. לא שאני אוהבת אותו, ולא שאני שונאת אותו. כי אני באמת רוצה אותו!
כי אני באמת שונאת אותו!.
״אוקיי תקשיב.. אתה יודע שאני אוהבת אותך ! אתה יודע את זה. אבל ההתנהגות שלך לא מאפשרת לי ברירות. אני לא יכולה להיות עם מישהו שכל הזמן רוצה סקס! שכל הזמן מחפש לגעת. וכשאומרים לו להפסיק הוא לא מקשיב!״ .
רציתי לחבק אותו. באמת.. . הוא התקדם לכיוון הדלת. זרק עליי את המפתח. ״הינה המפתח שלך שלא תתבכייני״
ויצא מהדלת. אאוץ.
שיט מה עשיתי. אוף דיי , למה כל הרע בא אליי. כיאלו העולם החליט לא סבלת מספיק . קחי עוד קצת . רציני! . אם הוא.. לא ידבר איתי יותר? . זה טוב או רע? . לעזאזל.

*

הלכתי במסדרון בבית ספר . ושוב . שוב כל העיניים עליי. זין. על . החיים. שלי
אני לא רוצה לדעת למה . אבל .. אולי זה עומר? אולי עומר החליט שמעכשיו הוא ממרר לי את החיים בגלל שדחיתי אותו או פגעתי בו.. אני עדיין לא מאמינה על עצמי שאמרתי לו את מה שאני חושבת עליו. יצאתי מהמסדרון. הרגשתי חנוקה שם, העיניים של כולם סגרו עליי. הלכתי לשבת ליד החברות שלי שהיו בחוץ בספסלים . הייתי בטוחה שאני בחרם.. שהן יקומו וילכו. אבל לא הן ישר קמו אליי וחיבקו אותי. ווטאפק. "היי, את בסדר ברבורה?, איך את?" קפצה שרון ושאלה . מה? .

"אני בסדר" .הן חשבו שהחלקתי על הראש. "רק אני לא מבינה למה מהרגע שנכנסתי לבית ספר עכשיו , דופקים לי מבטים מוזרים" כן. "את לא יודעת?" לני שישבה לידי הוציאה את הטלפון ופתחה את הווצאפ . היא הביאה לי לראות. קיבלתי חום באותו רגע. "מה! אני לא! אני לא עשיתי את זה.. אני נשבעת!" והינה שלב ההפצות מתחיל שוב. הן ניסו להרגיע אותי , הרי הן יודעות שאני לא אמצוץ לעומר לפחות לא עכשיו.. הן יודעות את זה. "בר ! תנשמי הכל בסדר, אנחנו יודעות את זה .אנחנו יודעות שלא עשית את זה..אלה שמועות .. " נשמתי נשימה עמוקה . עד שראיתי את עומר ועידו יושבים וצוחקים. ממולנו . "עידו" אמרתי פתאום. "מה עידו?" שאלה אריאל. שפתאום הופיעה לידנו . הן התחילו לספר לה הכל ואני ניצלתי את זה כדי ללכת אליהם . עומר לא יעשה את זה. כמה שהוא מנאייק , הוא לא ילד שיפיץ עליי דברים. ככה חשבתי. "עידו אתה חתיכת אגואיסט מגעיל! אני לא - .

הוא קטע אותי "שש ילדונת, אל תוציאי עליי את העצבים שלך.. מוצצת קטנה." אוח! לעזאזל ! .
שאני אבין, עומר לא הולך להגיד לו כלום?.

הסתכלתי על עומר . "זה לא הוא . זה אני , אני עשיתי את זה"

אח שלו -הושלם- Where stories live. Discover now