אלוהים היא כזה גור חמוד! "אני מבטיחה" חייכתי ברכות, והיא חייכה עלי חיוך גדול ומתוק.
חיכיתי עד שהיא נרגעה, לקח את ידה והובלתי אותה לבניין שלנו, שמחה שבאותו הרגע שהיא גרה בבניין שלי.
ראיתי את ראשה מתנודד מעייפות, צחקקתי, אך משהו יכול לשנוא דבר כזה חמוד.
נכנסנו לבניין ועברתי בקבלה, בחורת הכלב מירה שלמדתי את שמה, חייכה עלי וזנבה קשקש "או ערב טוב לילה-סאן"
נפנפתי בה ביד הפנויה שלי "אמרתי לך להוריד את הסאן לא?"
היא גיחכה בעצבנות "כן.." היא הסתכלה מרוחקים וקלטה את הינטאה נשענת שכעת עלי מנומנמת. "יום ארוך אה," היא צחקקה
העפת מבט חטוף להינאטה "אכן.."
"טוב שאני לא הטריד אותך" היא שלפה את המפתחות מהמגירה והביאה לי אותם.
"תנקיו" גיחכתי והלכתי לכיוון המעלית, נעצתי והעפתי עלייה מבט חטוף "או ואת אף פעם לא מטרידה" קרצתי, וגיחכתי מבפנים על האדום שצבע את פנייה.
אלוהים זה כזה כיף!!
על תטעו אני סטרייט לגמרי! אבל זה? פשוט עולם אחר, כאילו אפשר אשכרה לראות אותם מסמיקים! זה ללא ספק משעשע ביותר.
נאנחתי וחיטטתי להינאטה בלחי שהמעלית התחילה לעלות לקומה שלה "הינאטה כמעט הגענו, קומי"
היא מלמלה קצת ופתחה את ענייה לאט, אבל במקום לשחרר אותי היא נצמדה עלי יותר "אנ-אני יכולה לה-אישר אצלך? אמ-אמא לא בבית ההיום, היא בנסיעה עסקים ותחזור רק מחר בבוקר, ואני לא רוצה להיות לבד" היא מלמלה מתחת לנשימה שלה את החלק האחרון, אבל שמעתי אותו.
צחקקתי, היא לגמרי הייתה כמו גור, ואני לגמרי מאמצת אותה.
שיניתי את המעלית וחיכיתי שהיא תרד לקומה שלי, שהיא נפתחה הובלתי את הינאטה ישר למיטה והיא נשפכה עלייה, כמו גופה.
נענתה את ראשי והתארגנתי גם לישון, נכנסתי מתחת לשמיכה החמימה, והינאטה התכווצה לנוכח הקור הפתאומי, והתקרבה עלי לחפש חום גוף, קפאתי שוב, בחיים שלי לא התכרבלתי עם משהו שלא נדבר על קרבה פיזית, זה הרגיש... נחמד.
הינאטה התקרבה עליי יותר ותפסה את חולצתי לקחת טמנה את פנייה בחזהי, צחקקתי כבר אמרתי שהיא כזאת חמודה?
ליטפתי את שערה טומנת את אפי מריחה, ריח של ורד ולשעשוע שלי בלוט. עד במהרה צללתי לחלום נוח ישנה טוב מאז שנים.
למחרת .
הרגשתי משהו מחטטת לי בצד, רטנתי והתהפכתי לצד השני. מי שזה לא היה צחקק וחיטטתי לי בצד שוב.
אוקי מי רוצה לפגוש את המוות היום?!
פתחתי את עניי רוטנת קללה, להפתעתי זאת הייתה הינאטה, מה היא עושה פה?
YOU ARE READING
אני לא מאמינה... זה שטויות!
Roman d'amourכתב וויתור: אני לא הבעלים של אקדמיית הגיבורים שלי ולא אף אחד מהדמויות. לילה הייתה ילדה רגילה, טוב לא ממש רגילה האישיות שלה הייתה מוזרה ועברה היה עצוב ממש כמו דרמה נובלה עלוב... בלילה אחד היא צוחקת על סיאנס אקראי שראתה ביוטיוב והחליטה לנסות אותו לאחר...
