Single or taken?

התקבלת לעבודה

19 ביוני 2017-עמדתי בפתח של המשרד של המנהל כשהדלת סגורה והלב שלי התפוצץ מרוב לחץ,אני חושבת שיש לי התקף לב עוד שנייה אם אני לא אכנס עכשיו לראיון עבודה הזה כבר
אני בת 16 ואני חייבת למצוא לעצמי עבודה רצינית.
פתאום הדלת נפתחה ומישהו עם פרצוף מבואס יצא מהמשרד לפי הבעת הפנים שלו כנראה הראיון שלו לא הלך טוב,התפללתי שהראיון שלי יעבור טוב כי בדיוק הגיע התור שלי.
נכנסתי וסגרתי אחרי את הדלת...הכל טוב סאני זאת פעם ראשונה שאת בראיון עבודה זה בסדר להילחץ.
״איך קוראים לך״ המנהל שאל אותי בחיוך
20 ביולי 2017-״סאני תבואי למשרד שלי בבקשה״ האחמש אמר לי במכשיר קשר,רצו לי המון מחשבות בראש...מה עשיתי לו?למה אני צריכה לבוא למשרד שלו?
כל העובדים שהיו במגלשות מים שלידי הסתכלו עליי,לא היה לי נעים לבוא אל האחמש בבגד ים אז שמתי את החולצת עבודה שלי ושורט קצר.
הדבר הכי כיף שאהבתי בעבודה הזאת היא שאפשר תמיד לעבוד פה עם בגדי עם ולבוש קצר זה המקום המושלם לעבודה בקיץ,ככה יכולתי אפילו לשמור על השיזוף שלי.
״אני עכשיו בדרך למשרד עדי ״ אמרתי בקשר.
עדי הוא האחמש שלי, הוא לפני גיוס לצבא והוא גדול ממני בשנה
ההליכה למשרד של המנהלים והאחמשים לקחה לי בערך 5 דקות דפקתי על המשרד והדלת נפתחה.
עדי ישב על הכיסא הנוח שלו בתוך המשרד שלו במזגן ונהנה לראות את כל העובדים במצלמות אבטחה,ממש כאילו הוא בריאליטי האח הגדול.
״סאני אני צריך שתנקי בבקשה את המשרד,תשטפו אותו לגמרי ותנקי עם שפריצרים פה את כל הפינות״
אני חייכתי ועדי חייך אלי,הוא ידע שהדבר שאני הכי אוהבת לעשות זה לנקות לו את המשרד.
אני פשוט אוהבת להיות לבד במשרד שלו לשים לי שירים ולהיות במזגן הרחק מכל הילדים והצעקות שיש בחוץ,אני ועדי התקרבנו מאוד בשבוע האחרון,שבוע שעבר הוא שמע אותי במקרה מדברת עם העובדות על זה שקשה לי כל הזמן להיות בחוץ במגלשות מים,הוא קרא לי לשיחה ואמר לי שחבל שלא באתי אליו ואמרתי לו את זה...את האמת שלא היה לי נעים כי זאת העבודה הראשונה הרצינית שלי ולא רציתי שיפטרו אותי.הוא אמר לי בשיחה שהוא ינסה לתת לי מטלות משרדיות כמו לנקות את המשרד ולעשות עבודה משרדית במחשב.
הייתי בטוחה בהתחלה שעדי מנסה להתחיל איתי ולהשתמש בזה שהוא אחמש אבל הבנתי שאולי הוא עושה את זה כי באמת אכפת לו מהעובדים.
״את רוצה שאני אשים מוזיקה כשאת מנקה?״עדי הסתכל אלי במבט חטוף ״אני אשמח״ עניתי לו
״אז איך בחוץ?יש המון עבודה כמו שרואים במצלמות?״
״אולי כדאי שתצא לבחוץ ותראה בעצמך...לפעמים יש שעות עומס שאני מרגישה שהם בחיים לא יעברו״
הוא קם מהכיסא והסתכל אלי בציניות ״כן...ברוכה הבאה לחיים האמיתיים״ ואז הוא בחן אותי מכף רגל ועד ראש ״תזכירי לי שוב באיזה כיתה את ?״
גיחחתי קצת לעצמי,לא ידעתי אם להעלב או להיות מוחמאת מזה שהוא בחן אותי ככה
״עולה לכיתה י״א״
״המון בגרויות ...את צריכה להיות מרוכזת בלימודים ושהלב שלך לא ישבר״
מה זאת אומרת שהלב שלי לא ישבר?למה לעזאזל הוא אמר לי את זה ?
אם הייתי רואה את הפרצוף שלי בטח הייתי צוחקת כי אני בטוח נראת כמו מישהי ששמעה משהו שהיא לא הייתה צריכה לשמוע...בסופו של דבר עדי הוא האחמש שלי לאיזה כיוון אני צריכה לפרש את הפתיחות שלו כלפיי?
הוא שיחק עם השיער והתקדם אלי ״מה את נבהלת,פשוט בכיתה י״א עברתי פרידה אז כל הבגרויות שלי היו על הפנים.אני מקווה שזה לא יקרה לך״
*****
אני מקווה שהתגעגעתם אלי קוראים יקרים אני הסופר של הסיפור ואני רוצה להגיד כמה דברים...
דבר ראשון עדי ישבור לה את הלב
ואתם יודעים מתי ?
בדיוק בתקופת בגרויות
איזה אירוני אה?
סליחה שאני מפריע.... ברשותכם נחזור עכשיו לסאלי שלנו
*****
כשהוא התקרב אלי הנשימה שלי נעצרה לכמה שניות והרגשתי כאילו משהו בי זורם כמו נהר,פחדתי להסתכל אליו
הרגשתי שאם אני אסתכל אליו זה ירגיש לי יותר מציאותי אז הפניתי את הגב שלי אליו לכיוון היציאה מהמשרד ובצעד הזה הרגשתי כאילו שמתי חומה ביני לבינו
״אני רק הולכת להביא לי סמרטוט ודלי״ המשכתי להתקדם תוך כדי שאני תוהה לעצמי איך השארתי אותו,האם הוא עכשיו חושב שניסיתי לצאת בכוח מהרגע שהיה בינינו?האם בכלל היה לנו רגע ביחד?ואיזה רגע זה היה...רומנטי ?
לא,אין סיכוי הוא האחמש שלי,לא סאלי אין סיכוי.
הלכתי למחסן והבאתי לעצמי דלי וסמרטוט חדש שמתי לי גם חומרי ניקיון בתוך הדלי.
באתי לצאת מהמחסן ואז ראיתי קופסת קרטון עם חולצות חדשות לגמרי של העבודה.
אמרתי לעצמי שאני אחליף פה לחולצה חדשה כי החולצה שעליי סוחטת ממים אז לפחות אוכל לנקות כשהחולצה לא מפריעה לי.
כשחזרתי למשרד של עדי לא ראיתי אותו כבר אבל שמתי לב ישר שהוא פתח לי במחשב שלו יוטיוב ושם לי שירי פופ שאני די אוהבת,כמה מתחשב מצידו.
סגרתי את הדלת של המשרד והתחלתי לנקות,בהתחלה טיטאתי ואז שטפתי את כל המשרד.
לקחתי שפריצר ועברתי על השולחן על הארונות על המדפים ואז משהו ממש תפס את התשומת לב שלי .
המשרד שלו היה די גדול וממול השולחן עם המחשב שלו היה טלוויזיה ענקית על הקיר וראו שם את כל העובדים לפי הצלמות אבטחה,ראו שם את כל המתקנים בעבודה,את כל המגלשות מים
ואז פתאום ראיתי שאפילו במחסן יש מצלמות אבטחה ואז עברה בי המחשבה...הרגע החלפתי בגדים במחסן וראו אותי במצלמות אבטחה.
עדי נכנס למשרד מהר ואפילו לא היתה לי זמן לשנות את ההבעת פנים שלי משוק להבעת פנים ש׳לא קרה שום דבר אני סתם מנקה פה את המשרד׳.
הייתי ממש ליד הכיסא שלו והוא פשוט עבר לידי נצמד אלי כדי להגיע לכיסא ואז התיישב בכיסא.
בגלל שהרגע הזה היה כזה מהר שיחזרתי אותו שוב בראש שלי -
הרגשתי את הגוף שלו נצמד אלי,הרחתי את הבושם שלו אפילו הרחתי את ההבל פה שלו לרגע אבל כל זה התפוגג מהר מאוד.
שמתי לב שאני פשוט עומדת לידו בזמן שהוא מחפש משהו במחשב והבנתי שסיימתי לנקות ושאני לא צריכה להיות פה יותר ממה שאני כבר נמצאת פה.
״עדי סיימתי לנקות אז אני הולכת״ הסתכלתי אליו כשאמרתי את זה עדיין נשארתי באותו מקום הייתי מאוד קרובה אליו.
אבל הוא לא שינה הבעת פנים ולא עשה כלום פשוט המשיך לקרוא מייל מאוד חשוב ואני כבר הרגשתי כמו מסיגת גבול.
התקרבתי טיפה כדי שיתייחס אלי ״רק מאוד חשוב שתתן לרצפה להתייבש כי הרגע שטפתי אז אל תקום כמה דקות״
הוא הסתכל אלי בעצבים,אני חושבת שאולי הוא התעצבן על זה שנתתי לו הוראה.
״אז את עכשיו גם לא יכולה לצאת מפה כי הרצפה רטובה ״
הסתכלתי עליו ואז על הדלת,על הדלת ואז עליו
״כן....״
״תשארי פה 4 דק שיתייבש ואז תלכי״ המוזיקה עדיין התנגנה תוך כדי שהוא קורא את המייל,זה נתן לי הרגשה קצת יותר טובה שאין פה שקט מופתי בינינו,הייתי בלחץ מטורף ופחדתי שישמעו את הדפיקות לב שלי.
התחלתי לזמזם את השיר של וואן ריפבליק all the right moves עד שפתאום היה דממה ושמעתי רק בום בום בום בום כן...זה היה הפעימות לב שלי
״סליחה לא יכולתי להתרכז ככה השיר הזה יותר מדי קולני״
הרמתי גבה ,איך הוא מעז לדבר ככה על השיר הזה .
הוא דיפדף בין כמה אימיילים והמשרד היה כולו דממה חוץ מהידיים הרכות של עדי שהיו על המקדלת והפנימית לב החזקות שלי שהרגשתי כאילו כל הפארק מים וכל באלפי האנשים שפה שומעים אותם.
קפצתי בבהלה למשמע האיש קשר באוזנייה ״עדי עדי בוא לקופות מהר יש פה בלגן עם לקוח ״
תמיד בתחילת משמרת לכל עובד ולאחראי משמרת יש קשר שמחובר לאוזניה וככה אנחנו מתקשרים אחד עם השני גם מרחוק.
עדי הקשיב ברוגע למה שקורל הקופאית שלנו אמרה בקשר.
״זריז סאלי צריך לסגור את המשרד בואי נצא״ הוא אפילו לא הסתכל אלי כיבה את המחשב ויצא לפניי הביא לי מהר את המפתחות שלו של המשרד ליד שלי,הרגשתי את היד שלו נוגעת ביד שלי ״בסוף המשמרת תחזירי לי את המפתחות אוקיי אני סומך עלייך שלא תשכחי אני חייב לרוץ״ הוא קרץ לי ורץ מהר לעבר הקופות והשאיר אותי תלויה באוויר.
הלב שלי התחיל להתמלא בציפיות והדבר היחידי הבטוח הוא שידעתי שאני חייבת להפסיק להתאהב בכל בן אדם שאני פוגשת,במיוחד מהאחמש שלי.