נ.מ:רין
''אל תאיים שתהרוג אותי זה חסר טעם וגם אם תתנגד ותנסה לאשאיר אותו אצלך, אתה יודע שאני תמיד מקבל את מה שאני רוצה'' מקסון אמר בגיחוך בזמן שמבטו הקר סרק את גופי וחיוך נמרח על פניו טוב לא חיוך אלה יותר בכיוון של שפתיים מעוקלות מאט כלפי מעלה כי עיניו אמרו בברור שלא צחק או התבדח
מצמצתי לשניה וכאשר קול חזק של התרסקות נשמע פתחתי את עיניי בחזרה וראיתי את מקסון מוצמד על קיר בית החולים כאשר ליביוס מחזיק בצווארו בחוזקה מה שאשאר אותי מעט מבולבל כי ערפדים לא נושמים הרי אבל ההבנה חדרה בי שראיתי את ליביוס תוקע את ציפורניו עמוק בעורו של מקסון עד שדם כהה וסמיך יוצא מהמקום
''אתה צודק, אני לא אהרוג אותך אבל אני בהחלט יכול לגרום לך להתחנן בפני שאעשה את זה'' ליביוס אמר בקול חלש וקר ויכלתי לראות את עיניו זוהרות באדום כהה ואפל, שונה לגמרי מהצבא שהיה לו ששתה את דמי ואחז בצאוורו של מקסון עוד כמה שניות עד ששחרר
מקסון העביר בי מבט חטוף ליפני שיצא מהחדר בחיוך מרוצה הרבה יותר מידי מרוצה מהעובדה שדם זורם מיצאוורו אבל זה לא הטריד אותי כי כרגע כל צומת הלב שלי ניתנה לליביוס שהסתובב אלי כאשר עיניו עדיין אדומות ואפלות ובשניה מצאתי את עצמי על המיטה שהוא מעלי
''אתה שלי'' הוא נהם בקול חייתי ולא מוכר ועיניו כאילו חיקו לי, דירבנו אותי לעשות משהו שלא ידעתי מהו
''אתה שלי!" הוא נהם שוב וקולו היה מיפלצתי ומפחיד אבל באותה רמה סקסי להפליא
לקחו לי כמה שניות עד שההבנה הכתה בי
''אני שלך''
שכחתי
שכחתי מהנשיקה הלוהטת שלי עם מקסון, מהבגידה של ליביוס, מהפקפוק שלי ברגשות שלי אליו
האם זה מה שהיה חסר לי?
האם התגעגעתי לתחושת הפחד והתשוקה שאחזה בגופי עכשיו ולא שחררה
או שאולי זאת היתה ההוכחה שלליביוס באמת לא מתכוון לתת לאף יצור בפלנטה לפגוע בי
הוכחה שגרמה לי לחשוב שאולי הוא רק היה עצוב ואתה לפרוק את העצב שלו
שאותו הבחור היה מקרה חד פעמי ושהוא באמת מצטער עליו
זה לא משנה
לא אכפת לי
אני רק רוצה שזה ימשיך.
''כן, כן! אתה שלי! רק שלי!!" ראיתי את חיוכו גדל כאשר התקרב אלי יותר ובניח את שפתיו על צאוורי- מוצץ אותו בחוזקה ומשאיר סימנים
''על תישכח את זה אף פעם נסיכה, אתה שלי, שלי לנצח אף אחד לא יקח אותך מימני''אני רק מהנהן קלות ומושיט את ידי שישביל להצמיד את פיו של ליביוס קרוב יותר אל צאוורי
''תמיד הייתה שלי, אתה הולך בשבילי וכל פרט עליך מותאם אלי ורק אלי, אני לא אתן לאף אחד לקחת אותך מימני שוב''כבר לא שמעתי מה אמר, הייתי באופרה וניתקתי כל קשר למציאות
אני לא יודע למה זה מרגיש כל כך טוב
הרבה זמן לא היה ביני לבין ליביוס מגע ובטח שלא מגע כזה חשבתי שזה ההיה כמו עונש בישבילו אבל אני מתחיל לחשוב שזה היה יותר עונש בישבילי
למה חסכתי מעצמי את הדבר המדהים הזה?
''אתה שלי~" אמר והכניס את ניביו לצאוורי
ראשי נמשך אחורה ועיניי התגלגלו ואיבדו כיוון ליביוס אמר לי שכאשר מישהו מוצץ דם מישהו זה מעביר ב'קורבן' זרמים מניים בישביל שלא נרצה להפסיק את הערפד וכך הערפד ירוקן את גופו לגמרי אבל ידעתי שזה לא המצב סמכתי על ליביוס
אני עדיין סומך עליו
אני סומך עליו בחיי
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_
יש לי חיבה מסוימת לפרק הזה ואין לי מושג למה
ואני רוצה להודות לכן.ם שנשארתן.ם לקרוא את זה גם בעונה השניה זה באמת לא מובן מעליו ואני כל כך שמחה לראות שאתם מצביעים ולקרוא את התגובות שלכם באמת גורם לי לרצות לכתוב
אז תודה והיום טוב💕
YOU ARE READING
I love you!(?)
Science Fictionעונה שניה ל 'you hate me and that's why I love you' עדיף לקרוא את העונה הראשונה בישביל להבין את העלילה -_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_- גמור -_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_- אחרי שליביוס הוכתר באופן רשמי לשליט הער...
