נ.מ:רין
ליביוס הכניס את ידיו לתוך חולצתי ואני נשענתי עליו יותר
אצבעותיו הארוכות ליטפו את עורי בזמן שחקר את פי עם לשונו החמה
התנתקתי מהנשיקה ונשמתי עמוק ליפני שהתקרבתי לאוזנו
''תפטר אותה, בבקשה" קולי נשמע כמעט מתכנן
ידעתי למה אני רוצה את זה והעובדה שהוא לא קלט מה מפריע לי אוציא אותי מדעתי
''אחר כך'' קולו העמוק לחש לי וידיו ירדו במהירות לישבני ולחצו עליו מעט
התרחקתי מימנו מעט והסתכלתי בעיניו
''לא, תעשה את זה עכשיו, שאני פה'' אמרתי בהחלטיות
ידיו עזבו את ישבני ונחו על מותני
''בייבי מה קרה? למה אתה כל כך אובססיבי לפטר עובדים שעבדו פה שנים?" שאל
לעזאזל מי שאול שאלה כזאת זה כמו להגיד לבחורה במחזור ''תירגעי''
''למה אתה לא אומר להם?" שאלתי עצבני וקמתי מימנו באגרסיביות
''אומר להם?"
''כן! למה אתה לא אומר להם שאני הבן זוג שלך,הסימון שלך?! אמא שלך סיפרה לי שהייתה סטוציונר אני מנסה לשכנע את עצמי שהשתנת אבל אתה אפילו לא אומר להם שאנחנו ביחד כולם מתייחסים עלי כאילו אני רק יזיז זמני שלך ולא יותר!! לפעמים אני תוהה עם אתה באמת אוהב אותי או שכל זה הצגה, שכל מערכת היחסים שלנו היא הצגה רק בישביל שתכול להיות לך גישה נוחה לגוף שלי!!" פרקתי בזעם את מה שישב על ליבי הרבה יותר מידי זמן
''ברור שאני אוהב אותך, אתה הכל בשבילי'' הוא אמר והרים את ידו בישביל ללטף את פני אבל מהרתי לסתור לה
''אז תראה לי את זה, אני יודע שאתה לא זוכר אבל מעז שפאקינג עברתי לגור פה אתה פשוט מתעלם מיקומי''
''בייבי אני אוהב אותך כל כך, ביום שראיתי אותך בפנימייה והבנתי שזה אתה החלטתי שאני אתן לך הכל ו-'' סטרתי לפניו בחוזקה בזמן שכל גופי רועד מזעם
''שנתיים, הרופא אמר שאבדת את הזיכרון לשנתיים, הוא היה ערפד נכון?" שאלתי ונעשענתי על שולחן העבודה שלו בישביל לא לאבד שיבוי משכל וליפול
''אני מבטיח אני אסביר הכ-''תענה הרופא שדבר איתי היה ערפד או לא?!?!?" צעקתי בזעזוע
''כן, הוא היה ערפד''
אגרופי התהדקו עד שציםורני חדרו לעורי וזעם מילא את ליבי
''הייתי חייב רין, לא יכלתי לסבול את העובדה שמערכת היחסים שלנו נהרסה וידעתי שתדאג לי ותסלח לי אם אני אפגע אז''-'' אז נצלת את הרגשות שלי בישביל שאני אסלח לך!!!"אמרתי וראיתי את ליביוס יורד על ברכיו ומוציא קופסא קטנה מכיסו
''תחננתי להציא לך נשואים באותו יום, רציתי שתכיר את הורי ובזמן שנהיה אצלהם אז יארגנו את האולם ששכרתי בישביל שאני אציא לך נשואים אבל אז קרתה התאונה, ומאז שנאת אותי אז חשבתי שזה לא יזיק, הדרך לא משנה ההיכר שבסוף נהיה ביחד לא?" הוא שאל בתקווה ופתח את הקופסא, בתוכה נחו שתי טבעות זהב, באחת יהלום גדול אדום ומסביבו יהלומים ירוקים מרהיבים ובשניה יהלום ירוק גדול ומסביבו יהלומים אדומים קטנים
הוא הוציא את הטבעת עם היהלום הירוק והצביע עליו
''זה בצבע של העניים שלך'' אמר וחייך חיוך רך
הוא צוחק עלי?!?!!
חטפתי מידיו את הקופסא וזרקתי אותה לרצפה בכוח גורם למטבעות להתנגש בריצפה בחוזקה ולכול מתכתי להרעיד את החדר
''אתה הולך למצוא דרך להוריד את הסימון הזה ואתה תעשה את זה מהר, אני לא מוכן להסתכל עליך אפילו, אתה כולך הרמת שקרים מגעילה'' ירקתי לעברו והסתובבתי במהירות לכיוון הדלת מתעלם לחלוטין מהקריאות של ליביוס
יצאתי בסהרה מהחדר ורק אז הפשרתי לדמעות לנזול מעיני
מפגר!!!
הייתה צריך לדעת!
אתה חיי איתו לא יכלת לדעת שמשהו לא בסדר??
מטומטם מטומטם מטומ-
''שיט!!!" התנגשתי במשהו וכמעט נפלתי אך יד חזקה תפסה אותי לפני
''אני התחיל לחשוב שאתה נתקל בי בכוונה-הווו שיט אתה בסדר, לא התכוונתי להפיל אותך!"
הסתכלתי לכל המוכר אך דמעותי תשטשו לגמרי את ראיתי אז פשוט התנפלתי אליו בחיבוק ובכיתי לכתפו של האדם עם הכל המוכר
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
כן אני די בטוחה שבשלב הזה של הסיפור כל הקוראת.ם כבר שונאות.ם את ליביוס או אותי אבל אני בכול זאת המשיך לדפוק להם את מערכת היחסים שלהם כי אני יכולה:)
אז מה אתן.ם אומרות.ם על הפרק?
יום טוב 💕
YOU ARE READING
I love you!(?)
Science Fictionעונה שניה ל 'you hate me and that's why I love you' עדיף לקרוא את העונה הראשונה בישביל להבין את העלילה -_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_- גמור -_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_- אחרי שליביוס הוכתר באופן רשמי לשליט הער...
