•MY LUNA• - עונה 2 -

4: -הצעת נישואים💍-

•נקודת מבט אבלין•

אבישג שלי כבר בת חמש ואני עוד שנייה בת 26 סיימתי ללמוד משפטים עשיתי שני תארים והיום הציעו לי את הצעה שחיכיתי לה כל הזמן הזה.
הציעו לי לעבוד במשרד לעורכי הדין המצליחים בעולם אומנם הוא רק שנה שם אבל מהר מאוד הוא הפך למוצלח ביותר אומרים שמי שמנהל אותו הוא אדם מבריק וחכם ביותר.
המשרד הזה היא בניו יורק ואני עוברת לשם עוד יומיים ומתחילה לעבוד שם מייד אחרי.
ואולי סוף סוף אצליח להתקדם בחיי אהבה ולהכיר סוף סוף מישהו כמו שצריך כי עד עכשיו רק דחיתי ודחיתי את זה לא הייתי מוכנה להיפתח למשהו חדש אבל הגיע הזמן בשבילי ובשביל אבישג.
אני יודעת שזה יהיה קשה אבל לא אוכל להיתקע על זה כל כך הרבה זמן עברו כבר 6 שנים יש לי ילדה בת חמש שלא תוכל לגדול בלי דמות גברית בחיים שתהיה בשבילה כמו אבא אני מקווה שבהתחלה החדשה הזאת שאני עושה כרגע בחיים יבואו גם התחלות חדשות בפן הזוגי אני מרגישה שאני כבר יכולה לפתוח את הלב מחדש השלמתי עם המצב ועכשיו אני צריכה להתחיל לדאוג לעצמי ולאבישג זה יהיה קשה אבל אני מאמינה בעצמי מספיק.

״אבישג״ אמרתי וחיבקתי אותה כשהיא רצה אלי אחרי הגן
״יפה של אמא״ אמרתי והיא הביאה לי נשיקה גדולה.
״היא הייתה ילדה ממש טובה״ יצאה ויקי הגננת מהדלת של הגן
״אין על הילדה שלי בעולםםם״ דיגדגתי אותה והיא התחילה לצחוק ״אני גאה בך״
״זהו עוד יומיים נכון?״ שאלה ויקי
״כן״ חייכתי בעצב
״טוב בהצלחה נעשה לה פרידה מהגן מחר ?״
״כן למה לא. תודה על הכל באמת ״
״באהבה נדבר״
״ביי יום טוב״
״יום טוב״ החזירה לי ולקחתי את אבישג לאוטו
חגרתי אותה באוטו ונסעתי מייד הביתה להתחיל לארוז את כל הדברים שלי. החברה שבה עבדתי לעורכי דין כבר סידרה לי דירה בניו יורק אחרי שהסכמתי להצעה כולם יודעים שאני אמורה לעזוב ולכולם קשה עם זה אבל אני חייבת את זה בשביל עצמי.
נכנסתי הביתה והורדתי את אבישג מהידיים שלי וישר אבישג רצה לדניאל כרגיל והוא הניף אותה באוויר והיא התחילה לצחוק
״דוד דניאל״
״שוגי שלי״ אמר ונישק אותה ודיגדג אותה ואני הלכתי לבר שישבה באי במטבח.
״מה קרה יפה?״ שאלתי והבאתי לה חיבוק.
״בסדר מה איתך״ החזירה לי
״אני עוד יומיים עוברת״ אמרתי
״באמת? הגיע כזה מהר אוף״
״כן״
״אבל אני שמחה בשבילך״
״שוגי לכי תשחקי אני כמה דקות בא אלייך״ שמעתי את דניאל אומר לאבישג ומתקרב אלינו
״אני הולך להודיע את זה לשתיכן בפעם הראשונה אחת תשמח אחת נראלי שפחות אבל אני פשוט אגיד את זה חשבתי על זה הרבה ואני לא אוכל לחיות רחוק ממך כל כך לכן אני בא איתך לניו יורק״
״מה?! באמת?״ שאלתי וחייכתי
״כן״
קפצתי עליו בחיוך ומיד הוא ירד כשחשבתי על בר
״לא אתה לא יכול להשאיר פה לבד את בר״
״מי נשאר פה לבד ויאהבלה אני גם באה״
״דייייי איזה כיףףףף״ התחילו לרדת לי דמעות
״בחיים לא נעזוב אותך תביני״ אמרה בר וחיבקתי את שניהם חזק
״אז יש לנו יומיים לארוז״
״אל תדאגי נארוז הכל מחר״
״סבבה״
״אתה הולך לשחק עם שוגי אני עוד מעט רוצה להכניס איתה להתלקח ״
״טוב ואת יכולה לבוא שנייה ?״ שאל אותי דניאל
״בטח״ אמרתי והלכנו לכיוון של החדר משחקים של שוגי
״אני מתכנן להציע לבר ואל תצעקי מהתרגשות״ הוא שם לי יש על הפה האמת שבאמת באתי לצעוק מאושר
״דייי איזה כיף״ התחלתי לבכות שוב
״תפסיקי כבר לבכות״ והתחלנו שתינו לצחוק
״קניתי כבר טבעת ואני רוצה להציע לה פה לפני שנעזוב עם כל המשפחה והחברים ואני צריך את העזרה שלך״
״ברור קיבלת אני מארגנת לך משהו נדיר״
״תודה אחות קטנה ידעתי שאפשר לסמוך עלייך״
״ברור בשביל זה אני פה״
״אוף איזה מרגש״ אמרתי וחיבקתי אותו ומייד חזרתי למטבח לבר שלא תחשוד במשהו.
״תקשיבי אני חייבת לעוף אמא שלי חופרת לי״
״סבבה יפה שלי נדבר״ אמרתי היא נתנה לי נשיקה בראש ויצאה.
יופי עכשיו יהיה לי זמן לארגן את הכל להצעה מחר פתחתי קבוצה של כל החברים וההורים של בר.