least breath

פרק 1

ג'וי

צחנה , האוויר אביך , נשימתי חלשה , יבשה.
עורי דביק מזיעה .
אני במסדרון ארוך וחשוך , במנוסה .
החיילים ששומרים על המבנה במרדף אחרי
אני חייבת להמשיך לרוץ
אני חייבת למצוא את דין , חייבת
עיני שורפות מהאבק
לאיזה חדר הם לקחו אותו ?
אני חייבת למהר , הם מתכננים להרוג אותו
לא אתן לזה לקרות
מוחי מסמן לי שמה שאני עושה זה טיפשי
הרי זה לא אשמתי , זה אשמתו
הזכרתי לו כל יום מחדש כמה זה מסוכן
הזהרתי אותו שהם לא מרחמים
המאפיה הרוסית לעולם לא מרחמת
אם תעשה טעות אחת , חייך נגמרים .
בלי היסוס , אין להם ערך לחיי אדם
יש להם ערך רק לכסף .
ואחי ? , אחי פישל
הוא לא הצליח למכור את הסחורה .
הוא היה צריך לנסות לברוח
ובמקום זה הוא התחבא בעליית גג במשך ימים
בתקווה שהם לא יגיעו אליו
אבל הם הגיעו , פרצו את הדלת באגרסיביות
ובילגנו את כל הבית בלי רחמים
עד שהם מצאו אותו
לא משנה כמה בכיתי , כמה התחננתי
הם הרביצו לו בחוזקה ואז כשאיבד את ההכרה
סחבו את גופתו מחוץ לבית

ועכשיו אני פה , הצלחתי לעקוב אחריהם לכאן .
להתגנב בדרך לא דרך .
בגדי מטונפים וקרועים
ושריטה עמוקה נחרטה בבטני
אבל אני ממשיכה , מזיזה את רגלי וממשיכה לרוץ .
המסדרון ארוך , כמעט אין סופי
התקווה כבר כמעט עוזבת אותי .
אבל אז אני שומעת צרחה , דין .
ליבי דופק במהירות , אני חייבת להגן על אחי הקטן .
זה התפקיד שלי , אין מישהו אחר שיעשה את זה.
זה רק שנינו , מול כולם
לא אוכל להישאר לבד , לא אוכל להישאר בלי דין  .
עוד צרחה מפלחת את האוויר
בתנועת יד אחת מהירה אני פותחת את הדלת .
לפני שרוע על הרצפה דין , כולו חבול .
מעליו עומד איש גדול ממדים ומאיים
דמי מתחמם בעצבים .
הוא מרים את רגלו במטרה לבעוט שוב באחי
" לא ! , תפסיק !"
צרחתי מהדהדת באוויר .
מבטו מופנה אליי , עינים כחולות ושמימיות ננעצות בי , אני עוצרת את נישמתי
לסת הדוקה , שיער קצוץ , בלונדיני מלוכלך
עור שזוף נגלה מתחת לגופיה .
פאקינג שיט .
" מה לעזעזל?!"
הוא מדבר , קולו עבה וצרוד .
הכעס מפלח בי , הוא פגע באח שלי .
" תתרחק מאח שלי , עכשיו !"
אני צורחת , מנסה להפגין ביטחון ועוצמה
למרות ליבי מפרפר באימה
מבטו מפחיד אותי , עיניו קרות , אפלות .
" מי את ?"
קול אחר נשמע , רק עכשיו אני מבחינה שיש עוד נוכחים בחדר
כחמישה גברים , עומדים בפינת החדר וצופים .
אחד מהם מתקרב אלי , שיער חום ארוך ומלוכלך .
" שלא תעז להתקרב "
אני מסננת ומרימה את ידי , הוא עוצר במקומו .
עינים כחולות מדבר ,
" איך הגעת לפה לעזעזל ? איך עקפת את
השומרים ? "
הוא שואל ומשלב את ידיו
מבטי מופנה לדין , הוא שוכב בצד ולא מוציא מילה , הוא שולח אלי מבט מתחנן ואז הוא אומר לי בלי קול , תברחי ! .
אני מנענעת בראשי לשלילה אליו
אני לא אעזוב בלעדיו .
" זה לא משנה , תנו לי לקחת את אח שלי מפה
אתם לא יכולים להתנהג אליו ככה "
אני מרימה את ראשי בגאווה ומקווה שאיימתי מוסתרת .
שיער חום מגחך
" להעיף אותה מפה , בוס ?"
הוא שואל את עינים כחולות , הוא הבוס .
עינים כחולות סורק את גופי בעניין
לפתע את מרגישה חשופה .
" היא יכולה להישאר "
הוא מפטיר ומסובב את גבו אליי
לפתע הוא שולף אקדח ונישמתי נעצרת
האקדח מכוון לדין .
" לא !!!"
אני צורחת באימה ורצה לעברו.
מגנה עליו בגופי
אני מרימה את עיני לעינים כחולות שמכוון כרגע אלי אקדח
" זוזי מפה " , הוא נראה כועס
" לא " , אני מתריסה .
" לעולם לא אזוז חתיכת חלאה , תירה בי "
הוא נוהם בעצבים
" סשה , קח אותה מפה "
הוא אומר ושיער חום מתקרב אלי
" שלא תעז להתקרב אלי !"
אני צורחת , הוא מתקופף לעברי ותולש אותי מדין , אני מתפרעת בידיו בפרעות ומנסה להשתחרר
אסור לדין למות , אני לא יכולה לתת לזה לקרות .
אחיזתו חזקה מידי ואני לא מצליחה להשתחרר
הוא מעמיד אותי מול דין ועינים כחולות שמכוון אליו אקדח , מיקום מושלם .
דמעות זולגות מעיני .
הוא טוען את האקדח ובא לירות .
" תיקח אותי במקום !"
צרחתי מהדהדת , כולם שותקים , אף אחד לא מוציא מילה .
עינים כחולות מפנה אלי את מבטו .
" מה ?"
הוא מכווץ את גבותיו
" שמעת מה אמרתי , תיקח אותי במקום , תהרוג אותי במקום , מה זה משנה לך , הא ? "
אני מתריסה בעצבים וקופצת אגרופים
סשה עדין מחזיק אותי בחוזקה מאחורה .
הוא מתקרב אלי ועומד סנטימטר ממני
אני נטועה במקומי ולא זזה
ליבי דופק במהירות , כמעט יוצא מחזי .
אני מרימה את עיני אליו , פניו כל כך יפות
אבל הוא שטן , אני יודעת את זה.
הבל פיו מלטף את לחיי כשהוא מדבר , אני מצטמררת .
" איך קוראים לך ?"
הוא שואל ומלטף את לחיי בעדינות , אגודלו מחוספסת כנגדי .
" ג'וי "
אני לוחשת ברעד , מלקקת דמעה משפתיי .
" את ילדה טיפשה , ג'וי , מאוד טיפשה "
הוא אומר בעדינות וממשיך ללטף את לחיי
ואז מרים את אקדחו וחובט בראשי .

פרק ראשוןןן
אומיגדדדד
ובבקשה תצביעו ותגיבו
אני רוצה לדעת אם להמשיך את הסיפור .
אני משקיעה הרבה , תודה !
❤