least breath

פרק 14

ג'וי

זמזום המכונה נפסק , ולאד שיחרר את אחיזתו וקם ממקומו , בוחן את הקעקוע.
קמתי במהירות מהמיטה ורצתי למראה שבחדר השירותים .
הקעקוע הוא הסמל מאפיה של ולאד , אריה עם שתי חרבות מקורסות מאחוריו , מסביב לאריה כתוב באותיות מעוטרות " שייך לולאד אסקלב" ופרחים עדינים מעוטרים מסביב , הקעקוע ברוחב של כוס קפה
החזרתי את מבטי אל ולאד ודמעות גדולות נשרו מעיני .
" אני שונאת אותך , אשנא אותך עד נשימתי האחרונה " סיננתי בכאב , הוא הסתכל עלי ולא זז ממקומו .
הסתכלתי עליו ותוסכלתי מזה שהוא אפילו לא עונה.
" אני שונאת אותך ! אתה חתיכת חרא מסריח ! תישרף בגיהינום !" צרחתי ורצתי למרכז החדר .
השלכתי בידי את כל המכשירים והתכשירים של האיש . הכל התנפץ וריח של דיו התמלא באוויר .
שאגתי בתסכול ורצתי מהחדר .
רצתי במדרגות וניסיתי לצאת מדלת הכניסה אבל השומר החסון מנע זאת ממני , בעטתי בו בחוזקה וניסיתי לצאת .
" תשים אותה בחדר שלי " שמעתי את ולאד פוקד מאחורי .
לא הפסקתי לצרוח כשהשומר גרר אותי לחדר , ולאד הלך אחרינו בניחוחות .
השומר הכניס אותי ויצא .
ולאד התקרב , הדף אותי למיטה ועלה מעליי .
ניסיתי להרביץ לו אז הוא תפס בשתי זרועותי והרים אותם מעל ראשי .
הוא ליטף בידו את הקעקוע הארור .
" זה מהמם לפי דעתי , את מסומנת ומשוייכת עכשיו , משוייכת רק אלי "  לחש ונשק לקעקוע.
" אני לא שייכת לך , לא משנה באיזה קעקוע תקעקע אותי או באיזה דרך תקנה אותי , אני אהיה שייכת לך רק כשארצה זאת וזה לעולם לא יקרה " התזתי בעצבים .
ולאד התעצבן וקם ממקומו .
" את טועה , את שייכת לי אם את רוצה ואם לא "
אמר בכעס וסובב את גבו אלי ביציאה מהחדר .
" ליבי לעולם לא יהיה שייך לך , לעולם !" צעקתי .
הוא נהם בקול וטרק את הדלת .

ניכנסתי מבעד לשמיכות במיטה של ולאד והתכרבלתי בייאוש .
במשך כל השבוע של לאחר מכן לא זזתי מחדרו , אם מישהו מהעובדים רק ניסה להיכנס לחדר העפתי אותו בצעקות .
כשולאד ניכנס לחדר פשוט עצמתי את עיני ולא עניתי לשאלותיו .
הוא היה מניח מגש אוכל , נאנח ויוצא .
היום החלטתי לעשות אמבטיה מפנקת , מילאתי מים חמימים והוספתי סבון וורדים ששכן בין כל התכשירים הרבים
ניכנסתי למים החמימים , שמתי אוזניות על אוזני ועצמתי את עיני ברוגע .
לפתע האוזניות נשלפו מאוזני .
פקחתי את עיני במהירות
ולאד עמד מעלי עם פרצוף עצבני .
" אני שעה קורא לך !" צעק והחזיק את האוזניות בחוזקה .
עצמתי את עיני בחזרה והתעלמתי ממנו .
" גו'י " נהם באזהרה , התעלמתי מאזהרתו למרות ליבי הפועם בחוזקה .
בשניה ראשי נדחף מתחת למים , צרחתי מבעד למים ונישלפתי בחזרה לאוויר .
נשמתי במהירות והסתכלתי על ולאד .
" תתאפסי על עצמך " פקד והתקדם לכיוון היציאה ואז סובב חזרה את ראשו .
" אני רוצה לראות אותך בסלון תוך חצי שעה , מתוקתקת ונורמאלית , חסר לך שלא תגיעי "
אמר ויצא ממפתן הדלת בטריקה
שיפשפתי את פני בידי .
את באמת חייבת להתאפס על עצמך , ג'וי .
יצאתי מהמאבט וניגבתי את עצמי .
הלכתי לארון בגדים בחדר שלי וחיפשתי מה ללבוש , משהו שלא חושף את הבטן , משהו שלא חושף את הקעקוע .
הסתכלתי על ג'ינס נמוך מהמם ואמרתי לעצמי , לך לעזעזל ולאד .
השחלתי את רגלי בג'ינס הצר ולבשתי מעלי חולצת בטן קצרה .
הסתכלתי במראה , הקעקוע בולט למראה .
לקחתי מייקאפ משידת האיפור והתחלתי לחסות אותו , לאחר כמה דקות של עבודה לא נשאר זכר לקעקוע השנוא .
חייכתי בסיפוק .
צעדתי מהחדר בגאווה והתקדמתי לסלון , בסלון ישב ולאד עם כוס וויסקי בידו .
עיניו הכחולות ננעצו בי ובחנו אותי , במהרה הוא הניח את הכוס על השולחן והתקרב אלי , עיניו תקועות על בטני , על קעקועי המוסתר.
הוא תפס במותני ובא לגעת בקעקוע , תפסתי את ידו במהירות .
הוא הרים את מבטו הכועס אלי .
צימצמתי אליו את עיני וניסיתי להתרחק ממנו
הוא הידק את אחיזתו ואז החזיר את אגודלו לקעקוע המוסתר והתחיל למרוח את המיקאפ .
עמדתי במקומי ולא זזתי בזמן שמחק את המיקאפ והקעקוע ניגלה .
הוא שיחרר אותי וחזר לשולחן , לקח את הכוס הוויסקי ורוקן את תוכנה בלגימה אחת .
" שלא תעזי לעשות את זה שוב " אמר והצביע על הקעקוע .
כיווצתי את אגרופי בעצבים והסתובבתי לחזור לחדר .
" בואי , יוצאים " אמר וגרם לי להסתובב בחזרה .
" בבגדים האלה " הוסיף .
עמדתי במקומי ולא זעתי .
" קדימה " שידל אותי ולאד .
התקרבתי אליו באיטיות במבע כועס , הוא תפס את ידי בניחוחות והוביל אותי מיחוץ לדלת הכניסה לבית .
נעצרתי במדרגות והסתכלתי על השומרים שבכניסה , אני לא מסוגלת .
ולאד נעצר והסתובב אלי .
" תשלימי עם זה , ג'וי,  תקבלי את מקומך , את מי שאת עכשיו " אמר בקוך רך . הרגשתי את הדמעות מעקצצות את עיני .
" קדימה " אמר ומשך אותי בעדינות .
כיסיתי בידי הפנויה את הקעקוע ועברנו דרך השומרים הבוחנים .
ולאד פתח עבורי את דלת הג'יפ שלו ואז ניכנס גם .
הוא התניע ויצא לדרך ואז התפרצתי בבכי .
בכי מתוסכל , כאוב .
התכווצתי במושב ובכיתי בקול .
ולאד עצר את המכונית בצד הדרך וליטף את ראשי בזמן שביכיתי,  הרמתי את עיני אליו .
" תשחרר אותי ולאד , בבקשה " התחננתי אליו בבכי , " את יודעת שאני לא יכול "
אמר בשקט והמשיך ללטף את ראשי .
העפתי את ידו בכעס .
" למה אתה לא יכול ,  הא ?" צעקתי .
הוא ניענע בראשו לשלילה ולא ענה .
הנפתי את רגלי ובעטתי בחוזקה בקידמת הרכב כמה פעמים בעצבים .
ולאד לא אמר כלום ורק התניע והמשיך לנסוע .
לבסוף הגענו לגלידרייה.
ולאד יצא מהרכב ופתח את דלתי .
" אני לא יוצאת מפה " אמרתי במהרה , לא יקרה שאני אצא עם הקעקוע המביש חשוף לעיני כולם .
הוא בא לתפוס בזרועי אבל הזזתי אותה .
" אני אצרח ואעשה מהומה , לא תצליח להוציא אותי מפה " הזהרתי , ולאד נאנח
" כרצונך " אמר וסגר את דלתי , ואז נעל את הרכב .
אחרי כמה דקות הוא חזר עם גביע גלידה בידו .
הוא פתח את דלתי והגיש לי אותו .
טעם עוגת גבינה , האהוב עלי .
" אתה יכול לדחוף את הגלידה הזאת לתחת שלך"
סיננתי בגסות ושילבתי את ידי .
" בואי נראה מה אני אדחוף לך לתחת " אמר בחיוך ערמומי , כיווצתי את פני .
" ממש מצחיק " גילגלתי את עיני .
" נו , קחי " אמר והמשיך להחזיק את הגביע שהתחיל להינמס .
לקחתי אותו מידו ואז הטחתי אותו על לוח המגעים של הרכב ומרחתי את הנוזל המתוק לכל עבר .
ולאד עצם את עיניו וצבט את גשר אפו בניסיון להירגע
הוא נשם עמוק וסגר את דלתי , נכנס מצד הנהג והתחיל לנהוג , עם כל הגלידה מרוחה באצבעותיו .

פרק 14 ! מקווה שאהבתם
בישביל עוד פרק :
40 הצבעות + 40 תגובות .
😍😍