פרק 3

5.6K 174 29
                                    

ג'וי

ניכנסתי לחדר השירותים הקטן שהיה בחדר
הסתכלתי במראה ושמתי לב לחבורה הקטנה שהתנוססה בצד מיצחי , מיששתי אותה בעדינות.
לאן הוא יקח אותי עכשיו ?
לא באמת חשבתי לפני שצרחתי שאתחלף עם דין .
לא שאני מתחרטת , הייתי עושה זאת שוב .
אעשה הכל למען דין.
מה הוא יעשה איתי עכשיו ?
הוא בטח יזרוק אותי באיזה מועדון חשפנות מסריח ומשם אוכל לברוח .
אני אמצא את דין ואברח .
זאת התכנית שלי.
דפיקה על הדלת נשמעת
" גו'י !" , קולו העמוק של ולאד בוקע מהדלת .
" תפתחי " הוא צעק
התקדמתי במהירות ופתחתי את הדלת
הייתי חייבת להתרחק ממנה במהירות כדי שלא תיתקע לי בפנים .
למולי עומד ולאד והוא נראה עצבני
" למה את נועלת ?!"
הוא צועק
" אולי רציתי קצת פרטיות ?" גילגלתי את עיני .
ולאד התקרב במהירות ועטף את צווארי
לוחץ מעט .
" שלא תעזי לזלזל בי שוב לעולם , בשום צורה שהיא , אני מובן ?"
אמר בקול אפל וקשה .
כשלא עניתי הוא לחץ עוד קצת על צווארי וקיצר את נשימתי
" אני מובן ?!" צרח
הינהנתי אליו במהירות והוא שיחרר את צווארי
נפלתי לרצפה והתנשמתי במהירות .
הוא היסתכל עלי בעיני הקרח שלו .
" קומי , הולכים "
התרוממתי לאט , דרוכה .
מנסה לראות מה הצעד הבא שלו
אבל הוא רק עמד בכניסה לדלת , מחכה שאצא .
יצאתי והוא אחרי , בכל הדרך החוצה אנשים הסתכלו עלינו במבטים בוחנים , מתעניינים.
כיאלו הם יודעים את סיפורי , הם יודעים מה מקומי ליד ולאד .

אנחנו חונים מול אחוזה מפוארת .
" מה אנחנו עושים פה ?"
שאלתי , ולאד הפנה אלי מבטו .
" זה הבית שלי " הודיע
" אתה צריך מפה משהו ?"
שאלתי , לא הבנתי איפה המועדון המסריח ?
למה שיביא אותי לביתו ?
" אני צריך לשים אותך פה "
אמר , מה ? , הוא רוצה שאגור בביתו ?
זה יהרוס לי את התכנית , מכאן יהיה לי קשה לברוח
" למה שאני אהיה פה ?
למה שאני אהיה בבית שלך ? , אני לא רוצה להיות פה "
אמרתי בהתרסה .
" אף אחד לא שאל אותך , צאי , עכשיו." 
ולאד פקד עלי ויצא מהרכב .
נשענתי על המושב ולא זזתי ממקומי .
ולאד הגיח מהצד שלי ופתח את הדלת
" אתה תגור פה גם ?"
הרמתי את עיני אליו
" אז איפה אני אגור ?"
גילגל את עיניו
" אני לא רוצה לגור פה " המשכתי .
" גו'י , תקשיבי לי טוב , אני מאוד עדין איתך
מאוד , אבל הסבלנות שלי מתחילה להיגמר .
לא הייתי ממליץ לך לגמור אותה .
זה יגמר רע בישבילך "
איים עלי בעצבים .
ידעתי שאני צריכה להקשיב לו
אבל לא הייתי מוכנה לוותר בלי מלחמה .
" לא . רוצה . כל מקום עדיף מאשר לגור כאן "
אמרתי ולא זזתי .
בשניה אחת ניתלשתי ממקומי ועפתי על כתפו של ולאד
" תקשיבי למה שאומרים לך לעזעזל "
צעק והכה את ישבני בחוזקה בכף ידו .
הוא הוביל אותי לתוך הבית והוריד אותי על הספה .
" הבית שלך מהיום , תכירי .
אני צריך ללכת , שלא תעזי לצאת מהבית .
את תענשי בחומרה
יום טוב שיהיה לך "
קבע והסתובב לצאת מהדלת
ישבתי קפואה על הספה
מה לעזעזל ?
" נדבר על החוקים כשאני אחזור ,ביי מותק "
צעק לי מרחוק ויצא מהדלת , טורק אחריו .
חוקים? פאקינג שיט .
סרקתי את האחוזה הגדולה
מה זה המקום הענק הזה ?
קמתי מהספה והתחלתי להסתובב באחוזה הגדולה .
" סליחה ?"
לפתע קול נשמע מאחורי
הסתובבתי לפני נגלתה אישה צעירה , יפיפיה .
היא היתה לבושה בבגדי משרתת .
" הא ...היי "
גירדתי בפדחתי , מובכת מהסיטואציה .
" את השפחה החדשה ?" היא שאלה .
שפחה ? כנראה זה מה שאני מעכשיו .
ולאד קנה אותי , אני שפחתו .
" כנארה שכן " הרמתי את כתפי .
" מי את ?" שאלתי
" אני גם כן שפחה , ולאד קנה אותי
שמי הוא פטל "
הוא קנה אותה , גם אותה .
" יש הרבה נשים שולאד קנה , כל אחת נמצאת בתפקיד אחר בבית ומחוצה לו "
היא הסבירה , אני אחת מאוד הרבה נשים של ולאד . כנראה זה דבר נפוץ אצלו הקניית נשים.
" מאפיה הוא קנה אותך ?"
שאלתי במבוכה והרגשתי את לחיי מאדימות .
" אין לך מה להתבייש "
היא הפתירה אותי בניפנוף יד .
" הוא קנה אותי ממועדון חשפנות שעבדתי בו ,
כל אחת הוא אוסף ממקום אחר "
" אז איפה החדר שלך ?"
שאלתי אותה , אולי אוכל למצוא לי חברה ללילות קשים בבית הזה.
" החדר שלי ?"
היא כיווצה את גבותיה באי הבנה .
" את לא גרה פה ?" שאלתי בפליאה .
" ברור שלא , אף שפחה לא גרה בבית הזה ,
כולנו גרות במתחם המשותף , הוא נמצא לא רחוק מכאן "
אז מה אני עושה פה ? תהיתי לעצמי .
כנארה שולאד התכוון שהיא תגיע לפה ותיקח אותי למגורים שלהם .
" תוכלי להראות לי את המגורים ?"
חייכתי אליה
" בשמחה , בואי "
היא חייכה אלי בחזרה וסימנה לי לבוא אחריה .
היא הובילה אותי מחוץ לחצר .
משם היה מין שביל שהשתרך לאורך היער
הלכנו כעשר דקות והגענו למין מתחם קטן .
נכנסו בדלת וסקרתי את הבית .
לא גדול ודי עלוב
פטל הובילה אותי לסלון , בספות הישנות ישבו נשים מכל הגילאים.
במהרה הכרנו והתחברנו , כל אחת עם סיפור חיים שונה ומעניין .
במהרה עבר היום , והערב ירד .
פטל הובילה אותי לחדר שלה והציעה לי את המיטה שמעליה .
" תודה , פטל " חיבקתי אותה בהכרת תודה
" בכיף , ג'וי ג'וי " היא חיבקה אותי בחזרה .
לפתע שמענו צרחה מהדהדת מרחוק.
צעקה גברית .
" מה הולך פה ?" פטל אמרה ויצא במהירות מהחדר , יצאתי אחריה .
" איפה היא לעזעזל ?!"
שמענו עוד צרחה כשהתקרבו , ולאד .
התקדמנו,  בסלון הקטן עמד ולאד .
פרצופו אדום מכעס ואגרופיו קפוצים .
הוא סרק את החדר ונעצר עלי .
עיניו הכחולות השחירו באפלה.
" הנה את " אמר בקול קר והתקדם אלי .
הוא תפס בזרועי בחוזקה שהכאיבה לי .
" מה לא היה ברור לך בלהישאר בבית ?!"
שאג בעצבים .
רעדתי מפחד והובכתי קשות .
כל שאר הבנות הסתכלו עליי בפליאה ורחמים .
" אני חשבתי שפה אני אמורה להיות "
לחשתי באימה , אחיזתו המשיכה להכאיב לי .
הוא נהם בעצבים וצבט את גשר אפו .
ואז משך את זרועי מחוץ לבית .
הפנתי את מבטי לפטל ששלחה לי נפנוף מפוחד.
הוא טרק את הדלת אחריו ודחף אותי לקיר שליד . שם את שתי ידיו משני צדדי כמחסום .
" למה לעזעזל את אף פעם לא יכולה להקשיב ?"
צעק עלי בעצבים 
" מה הבעיות שלך ? אני הרי אמורה לגור איתם לא ? קנית אותי כמו שקנית את האחרות "
הסברתי את טענתי .
" לא , את לא גרה איתם , את גרה איתי "
חשק את לסתו בכעס .
" למה ? מה ההבדל ביני לבין האחרות ?"
שאלתי בתסכול , למה שאגור איתו .
מה ההבדל בינינו ?
הוא עצם את ונשם עמוק
" כי ככה החלטתי "
אמר ותפס מחדש בזרועי .
מוביל אותי בחזרה לבית
הגענו לבית , הוא דחף אותי לבית ונכנס גם הוא .
נועל אחריו ולוקח את המפתח לכיסו .
" שבי " פקד עלי וסימן לי עם ראשו על הספה .
" טוב לי ככה " שילבתי את ידי .
" שבי , לעזעזל !" צרח והקפיץ אותי בבהלה .
מיהרתי להתיישב .
הוא עמד והתנשם בעצבים .
" אלה החוקים מהיום "
הוא התחיל לדבר
" מהיום את מצייתת לדברי , כל דבר שאומר את תגידי אמן .
את לא יוצאת משטח האחוזה .
ארוחת הבוקר בעשר היא חובה .
אלה הם החוקים,  כל חוק שתפרי יגרור עונש "
סיים את דברי והרגשתי את עצביי מבעבעים בי .
" מי ניראלך שאתה ?
מי אתה חושב שאתה שתחליט לי על החיים ?"
צרחתי בעצבים והתרוממתי מהספה .
בשניה אחת עפתי על הספה וולאד גהר מעליי
תופס בצווארי .
" אני אגיד לך בידיוק מי אני , אני הבעלים שלך
הבנת ? אני . הבעלים . שלך .
תכניסי את זה טוב טוב לראש הקטן והיפה שלך "
אמר בקול קר ואפל .
הרגשתי את עולמי קורס עליי
" לא . לא . לא " ניענעתי בראשי לשלילה והרגשתי את הדמעות מתחילות לצאת ממני .
" רד ממני , רד !"
צעקתי עליו וחבטתי בחזהו .
ולאד לא זז ממקומו ופשוט הסתכל עליי בזמן שחבטתי בו בכל כוחי
" תפסיקי "
אמר ונעינעתי בראשי
" תפסיקי ! את תיפגעי בעצמך לעזעזל "
צעק ותפס בשני ידי בחוזקה .
" אני אתן לך זמן לעכל את מצבך החדש "
אמר והסתכל עליי בעיניו הכחולות
הוא עזב את ידי , התרומם ממני
ועזב את הבית , נועל אחריו .

עוד פררקק , מקווה שאהבתם
בישביל עוד פרק
20 הצבעות + 20 תגובות
מאמינה בכןן ❤❤

least breathWhere stories live. Discover now