פרק 3-מה יש שם?

153 13 2
                                    

מתוך ׳הבקתה-מקום אסור׳:
הבקתה אינה מקום מטופח ומסוגנן, לאור העובדה שאיש לא התגורר בה לאורך שנים, ובפעם האחרונה שעוצב הייתה לפני כתשעה עשורים-אם בכלל. המקום הוא דיי גדול, ומסוגל להכיל המון אנשים. חלק מהחוקרים משערים שהבקתה שימשה בעבר מקום בילוי.

הזוגות יצאו לסלון ׳המפואר׳ של הבקתה העלובה, והתיישבו כל אחד על כורסאות השלישייה הקרועות ששהו באמצע החלל. הם ישבו מכורבלים אחד בשני, כמו אפרוחים קטנים.
לאחר מכן ליסה סימנה לבלה לבוא ולעזור לה להביא אוכל.

״נו, אז איך היה?״ ליסה שאלה בחיוך מובך.
״אולי אני צריכה לשאול אותך מה היה? הרבה רעש עשיתם..״ בלה אמרה וצחקה.
״טוב... לפחות לא היה רגיל. אז איך את מרגישה?״ ליסה החזיקה בכתפיה של בלה.
״אממ..זה כאב..״ בלה שפשפה את קצה ראשה וחייכה חיוך מטופש.
״ואחרי זה...גן עדן, נכון?״ ליסה היתה עם ניצוצות בעיניה. בלה הנהנה בראשה במבוכה.
״והשתמשתם באמצעי מניעה, כן? לרוב שוכחים בפעם הראשונה..״ ליסה חייכה בעדינות.
״שיט!״ בלה צעקה, וישר שני הבנים נכנסו לחדר.
״מה קרה?״ בריאן שאל.
״הכל בסדר?״ ג׳ייסון הציץ מבעד לדלת.
״הכל טוב!״ ליסה צעקה, הבינה את המצב.
״בריאן, בוא רגע״ בלה קראה לו בשקט.
״מה קרה יפה שלי?״ הוא ליטף את ראשה והדביק לה נשיקה על השפתיים.
״בבקשה תגיד לי שהשתמשת בקונדום?!״ היא חייכה בעצבנות.
״אהה...אופס?״
״יופי עכשיו סביר להניח שאני בהריון!״ בלי לשים לב בלה צעקה.
״אחי, אתה תהיה אבא״ ג׳ייסון צחק בלי הפסקה, ונהפך אדום מרוב צחוק.
״לא היא לא, וג׳ייסון שתוק כבר, אתה רק מלחיץ את הילדה״ ליסה נזפה בגייסון ומשכה בידה של בלה.
״קחי את הכדורים האלו״ היא נתנה לבלה את הכדורים למניעת הריון.
״מה זה?״ בלה שאלה בעיניים מעט דומעות.
״זה כדי שלא יהיו לך ציצים נפוחים טיפשונת, זה נגד הריון!״ ליסה צחקה.
״אה״ בלה לקחה את הכדור ובלעה אותו.

אחרי שהילדים סיימו לאכול את אוכל השימורים העלוב שקנו הבנות, הם שיחקו פוקר, שהביאו מהבית.
״אכלת אותה״ ג׳ייסון צחק ולקח את כל הקופה.
״אני בחיים לא אדע לשחק את המשחק הדפוק הזה״ ליסה נשענה על גבו של ג׳ייסון ועשתה פרצוף מרוח (הערת הכותבת-גם אני בחיים לא אדע לשחק פוקר:/).
״כן, אני לא מבינה דבר אחד ממה שהולך כאן״ בלה צחקה והתמתחה במקומה.
״דאמנט!״ ג׳ייסון צעק, ובריאן צחק.
לפתע שתי הבנות הבחינו בדלת מסתורית בקצהו השני של החדר. מעניין שרק עכשיו קלטו אותה.
״מה לדעתך יש שם?״ בלה שאלה את ליסה שהבינה שראתה גם היא את דלת המסתורין.
שניהן נעמדו על יד הדלת ובהו בה כאילו שבחיים לא ראו דלת.
״זה מלחיץ״ בלה אמרה.
הבנים עדיין היו שקועים במשחק.
״אני רוצה לדעת מה יש שם״ ליסה אמרה בהחלטיות.
״אני לא״ בלה הסתובבה כדי ללכת לבנים, אך מיד ליסה תפסה בידה ומשכה אותה בגרם המדרגות שהתגלה מאחורי הדלת. הן צעדו בעיניים פעורות, אך לשו. היה חשוך מידיי.
״הכל חשוך סתומה! אני עוד אשבור את הראש!״ בלה צעקה. כשהיא באה לעלות בחזרה, הדלת הייתה סגורה.
״תוציאי את הנייד שלך, יש שם פנס״ בלה אמרה לליסה ותפסה את ידה חזק יותר.
״הוא בחדר, לא עליי. איפה שלך?״
״אה, בכיס שלי״ היא צחקה והוציאה אותו.
״שיט לא עובד. אין סוללה״ היא עשתה פרצוף עצוב, אך לא היה מי שישיב, כי היה חושך.
״אומיגאד. ליסה, הדלת נעולה״ בלה אמרה והמון פחד נשמע בקולה.
״די להיות לחוצה. בטח לא פתחת טוב״ ליסה נעזרה בידה של בלה כדי לעלות לדלת, אך הדלת הייתה נעולה.
״מישהו??״
״אתם שומעים אותנו?״
״בריאן!״
״ג׳ייסון??״
הבנות צווחו והלמו בדלת בחוזקה.
בלה החלה לבכות. ״די בלה, את ילדה קטנה? קדימה, קומי״ ליסה הייתה מלאה בביטחון עצמי. מאז ומתמיד.

לבסוף הן התישבו על המדרגה הראשונה, והשעינו את ראשיהן על דלת העץ הכבדה. לפתע נשמעו צעדי הליכה כבדים שנעו לעבר הבנות.
״וואדפאק, מה קורה פה?!״ ליסה הזדקפה במהירות ולחשה לעצמה, אבל בלה שמעה את זה ונילחצה עוד יותר.
״מה זה? מה את שומעת?״ בלה חנקה את ידה של ליסה.
״אלו..צ-צעדים..״ ליסה לחשה בקול חנוק.
מבין הצללים הגיחה דמות שהתקדמה אליהן בקצב מפחיד. דמות שחורה עם עיניים שחורות שנצצו, בגלל אלומת אור זעירה שלא הבחינו בה קודם.
״אההההההההה!״ הן צעקו ביחד, ונעמדו צמודות לדלת עם גביהן.
הן הסתובבו והחלו לדפוק על הדלת בחוזקה עם אגרופים קפוצים.
״תפתחו לנו מפגרים!״
״נו כבר!״ בלה צעקה ודמעות חסמו את עיניה והפכו את השחור מסביב למטושטש יותר.
הן נשענו עם כל גופיהן על הדלת, בתקווה שהדלת תפתח.
הצל היה במרחק של כארבעה מדרגות מהן, ולפתע, הדלת נפתחה בבת אחת.
שתי הבנות המסכנות נפלו ארצה, כשפניהן מרוחות בדמעות ואיפור שטרם ירד.
בריאן וג׳ייסון קפצו על הבנות, בעודיהן שרועות על הרצפה, רועדות מפחד.
הדלת נטרקה מאחוריהן.
״מה קרה?״ בריאן שאל בלחץ את בלה המסכנה, ששכבה בוכה בין ידיו הקשות שעוטפות אותה.
היא לא ענתה לו.
״מה קרה שם ליסה, תעני לי!״ גם ג׳ייסון היה מבוהל מאוד. וגם ליסה לא ענתה. היא המשיכה לבכות וליבב.
״היה שם משהו, ״ ג׳ייסון אמר.
״לא סתם הן נכנסו לשוק כזה וצרחו ככה״ בריאן הוסיף.
*****
סליחה על הפרק הקצר יחסית;)
בבקשה תצביעו ותגיבו לסיפור, זה חשוב לי!!
אם אתם אוהבים את הסיפור אז אשמח אם תמליצו עליו לחברים 3>

If you'll survive one weekendWhere stories live. Discover now