נשיקה בחצות-bxb

נשיקה בחצות-פרק רביעי

/מעבר יום/
נקודת מבט ליאם.

נכנסתי למשרד שוב, נזכרתי בכל מה שהיה אתמול, זה היה לי מביך לחשוב שיש לי עכשיו משהו שאחראי עלי בצורה כזאת.

אתמול כשחזרתי מהמשרד עדיין בשוק ממה שקרה, שאלתי את טאהיונג מה קרה לי ומה זה מה שהוא עשה לי וטאהיונג ענה לי שזה נורמאלי שהגבתי ככה והתנשפתי הרבה פעמים,

התיישבתי על הכיסא והתחלתי לעבוד , כשאני שומע ברקע צעקות מחדר הישיבות ושוב שקט ושוב צעקות, המשכתי לעבור וניסיתי להתעלם, עד שהרגשתי זרועות עוטפות את גופי, זרועות חסונות,

הסתובבתי וראיתי את ליאם מריח את שיערי ומלטף אותו בעדינות וזה גרם לי להסמיק, החבאתי את הראש בתוך הרגליים שלי וזה גרם לו לצחקק,

״בוא בייבי יש לנו על מה לדבר״ הוא הרים אותי בסגנון כלה לכוון המשרד.
הוא הושיב אותי על הספה והניח מולי דף,
הסתכלתי על התוכן והקראתי לעצמי את מה שכתוב.

*לואי, עוד מעט מגיעה סוף שנה, והקריסמס מתקרב בצעדי ענק, עוד חודש בדיוק,
חשבתי לעצמי מה לקנות לך ולא הגעתי להחלטה,
תכתוב למטה מה שאתה רוצה, ואם לא תכתוב תקבל עונש*

הסתכלתי במבט מסוקרן והוא החזיר לי מבט מזרז, בעודו מתעסק בטלפון חשבתי לעצמי מה אני הכי רוצה לסוף שנה,

אחרי דקות שחשבתי , כתבתי במוחי את מה שאני רוצה והסמקתי, אני מקוה שהוא לא יצחק עלי..
״תכניס למעטפה אנחנו נפתח את זה בשלושים לשתיים עשרה באחד עשרה וחמישים ותשע בלילה״ ליאם הפטיר וחזר למחשב,
הכנסתי את המכתב למעטפה ושמתי על השולחן , הוא חייך אלי קלות וסימן לי לצאת מהמשרד,
-
אחרי שעברתי כמה שעות ברצף הרמתי את עיני לשעון, השעה הייתה שמונה בערב, אני צריך להתארגן ללכת לבית , ששוב בפעם השניה הרגשתי את הזרועות שכבר לא הסתובבתי לבדוק מי זה,

״אתה בא איתי לבית בייבי, תודיע להורים שלך שאתה ישן אצלי ואני אקח אןתך
מחר לבית ספר״ ליאם אמר בקול קר ורגוע, מסדר את הדברים שלי לתוך התיק בעודי שולח הודעה לקבוצה המשפחתית שלנו,

משפחת ג׳ון הנדירה!
לואי: אבא ואבא ליאם אמר לי להודיע לכם שאני הולך לישון אצלו והוא יקח אותי מחר לבית ספר טוב?

טאהיונג: אוקיי ילד שלי, תלך ותשמור על עצמך!! ותשלח לי הודעות מדי פעם אני דואג.

לואי: למה אבא לא עונה?

טאהיונג; הוא פה באמצע.,, משהו... רועש,

לואי: אה איו לילה טוב,

טאהיונג: לילה טוב.

ראיתי שליאם קורא מהמסך את מה שכתבתי והוא חייך לעצמו,

״בוא בייבי״ הוא הושיט את ידו אלי, וראיתי שהוא מחזיק את התיק שלי אצלו על הכתף,

הלכנו לאוטו והוא סימן לי לשבת לידו. התיישבתי והוא עטף אותי בזרועותיו מסמן לנהג לנסוע.
״בייבי אתה לא לחוץ ממשו נכון?״ ליאם שאל אותי בנימה דואגת,

״אממ.. אני? למה שאני יהיה לחוץ פחח אני לא לחוץ בכלל למה אתה אומר שאני לחוץ אם אני אומר לך שאני לא לחוץ
תפסיק לשאול שאלות מיותרות״ אמרתי ללא אויר, והפנים שלי היו אדומות כי לא היה לי אויר, הוא רק גיחך כתגובה

״לא לחוץ בכלל״ הוא אמר והחזיק אותי עליו, גורם לישבן שלי להתחכך על מכנסיו המחויטים,
הסתובבתי לפניו, להסתכל עליהם הם היו מסורטטות ויפות, העצמות לחיים בלטו, היה לו מבט קר שמשדר עוצמה ודומיננטיות, על ידו הימנית בץבץ קעקוע של נחש ומה חולצה החצי פתוחה שלו אפשר לראות עוד קעקועים על חזו המפותח, הוא חתיך לגמרי,

בזמן שישבתי וחשבתי ראיתי את ליאם מסתכל גמכן על פני, הוא רכן לעברי והדביק לי נשיקה רטובה על הפה, שגרם לי לאי נוחות שמה למטה, הסתכלתי למטה וראיתי את האיבר שלי קשה, מרוב בושה הסתרתי אותו בידיים שלי וליאם ציחקק

״רק מנשיקה עומד לך בייבי?״ הוא ליטף את האיזור שם וגרם לי להצטמרר יותר,
״תכף נגיע לבית ודאדי יטפל לך בבעיה, טוב?״ הוא חייך בממזריות וחיבק אותי,

בדיוק הנהג פתח את החלון שמפריד בן הנהג לבן המאחורה, ״בוס הגענו לביתך״ הוא אמר , ליאם רק הנהן בקשיחות, ולקח אותי לזרועותיו,
״חזור לביתך העבודה שלך הסתיימה״ הוא אמר לנהג וחיבק אותי, לוקח אותי בזרועותיו לבית,

״ייאלה בייבי הגיע הערב הראשון שלנו
-