ההתחלה של הסיפור היא מאוד עצובה, כי כבר בהתחלה קורה משהו נורא.
נולדתי.
בטח אתם שואלים, מה רע בזה שנולדת?
אז בואו אני אסביר לכם:
כל המשפחה שלי חיה בנוחות בגן עדן. מלאכים. היינו מלאכים. זה גם מה שאני הייתי אמור להיות אם לא הקרניים האלו שמבדילות אותי מכולם.
נולדתי למשפחה מלאכית וכידוע מלאכים שונאים שטנים ולהפך. אמא שלי הייתה בהריון וסחבה אותי בתוכה במשך תשעה חודשים, וכשנולדתי כולם שמחו, עד שהם ראו אותי. הייתי מלאך, נפש של מלאך רגשות של מלאך, פשוט מלאך, חוץ מדבר אחד. היה לי קרניים. קרניים של שטן. אף אחד לא יודע איך הקרניים הגיעו אליי, כי זה לא הגיוני שלמלאך יהיה קרניים של שטן, הייתי אמור למות לפי חוקי גן עדן, כי גן עדן זה לא בדיוק גן עדן כמו מה שאתם חושבים.
בקיצור, המשפחה שנאה אותי, כל גן עדן שנא אותי, רק בגלל הקרניים האלה...
אז הם זרקו אותי, בגיל שמונה, אחרי כל מה שהם אמרו ועשו, הם בסוף זרקו אותי, לא רצו בי יותר, ואני מבין אותם, אני סתם מלאך עם קרניים של שטן, מי בכלל ירצה אותי?
אז הפכו אותי לבנאדם, טוב, לא לגמרי לבנאדם, עדיין היו לי את הקרניים שלי....
אז עכשיו אני בן כמעט 16, אני לא יודע לקרוא ולכתוב כי אף פעם לא הייתי בבית ספר. מאז גיל שמונה אני חי ברחובות כי אף אחד אף פעם לא רצה אותי. וזה בסדר. הכל טוב.
אה כן, ואני רעב, מאוד רעב....
-----------------------
אז הייייי❤❤🖐 זה הספר הראשון שלי.... מקווה שתאהבו.😊
אני יעלה פרקים פעם ב.... מתי שיהיה לי זמן...😁
אם יש הצעות לשיפור הם יתקבלו בשמחה😍😘
ו.. זהו מקווה שתאהבו.🤗😙🙂
YOU ARE READING
The Angelic Devil (מופסק זמנית)
Science Fiction"אתה שונה" "אתה מוזר" "ילד חסר תועלת" "תעוף מפה" "אתה מזויף" משפטים כאלה ואחרים נזרקו לעברו בכל יום עד שזרקו אותו, הוא ידע, הוא לא בסדר, אבל זה בסדר, כי הוא השלים עם זה. -------------- חיים של מלאך מגורש אף פעם לא יכולים להיות קלים, אתם יכולים לתאר...
