איימי הלכה לאיבוד

איימי

נקודת המבט של איימי:

״ איימס תתעוררי ״ איימי .." מישהו טלטל אותי קלות ולחש. ״ ממ.. מה מה?״ אמרתי ופיהקתי. פתחתי את העיינים, יער? הו אה שיט . שחכתי. ״ דאמט. כמה זמן ישנתי,?״ שאלתי את אלסקה, ״ שעה וקצת״ היא צחקקה.״ אבל זה היה נחמד״ היא הוסיפה והסתכלה עלי. "כן זה היה נחמד״ עניתי והרגשתי את הפרפרים עפים להם בכל כיוון. ״ אנחנו פשוט בחוץ כבר שעתיים וחצי וצריך להכנס אחרי שלוש שעות ולוקח קצת זמן להגיע לכניסה של הקמפוס מהאגם אז כדאי שנתחיל ללכת״ אלסקה אמרה, אני בטיפשותי הרבה, שחכתי שאנחנו על ערסל וירדתי מהר וגרמתי לערסל להתהפך, ואלסקה נפלה עלי, יופי איימי אולי תיהי יותר מביכה?״ חחחחחחח את בסדר איימס?״ אלסקה צחקה ושאלה אותי.״ כן כן את?״ כן היא אמרה, נחתתי עלייך אז לא ממש נפגעתי״ ושוב העיינים שלנו נפגשו וזה לא היה מביך, פשוט נאבדתי בעיינים שלה, הייתי יכולה להסתכל לתוכן כל היום, אבל אני יודעת שאני לא יכולה.. כי היא לא רוצה אותי כמו שאני רוצה אותה. וגם הכרנו רק לפני יומיים אז מה הסיכויים שמישהי יפה כמוהה תרצה להיות עם מישהי שדפקה לעצמה את החיים?. אלסקה קמה ממני והושיטה לי יד לעזור לקום, קמתי והתחלנו ללכת, ״ רק שתדעי שזה לא היה יפה שצחקת על טמטומי!״ אמרתי לה בציניות. ״ אבל טימטומך מצחיק״ היא ענתה,וציחקקה, ״ חוץ מזה טימטומך זה מילה מומצאת!״ היא הוסיפה וצחקה, כשהגנו לכניסה של המכון נכנסו והלכנו לחדר לאכול ארוחת צהריים, מייקל ושרה באו וישבנו כולנו בשולחן, דיברנו קצת על כמה המשגיח שלנו חתיך, וראיתי שאלסקה נראתה קצת מבואסת שאמרתי שהוא נראה טוב, מוזר נכון? סיימנו לאכול ואני ואלסקה הלכנו לחדר שלנו אלסקה התיישבה על. מיטה ואני ישבתי ליידה .״ קרה משהו אלסקה?״ שאלתי ״לא״ היא אמרה ״בטוח שלא קר..״ ״ איימי בואי הטיפול של עכשיו״ אמר פטריק, ״ כבר באה נדבר על זה אחר כך אלסקה״ ויצאתי מהחדר.

נקודת המבט של אלסקה:
לפני יומיים, נקרא לזה שלושה כי עוד מעט כבר ערב כאילו השעה שלוש אבל בכל זאת, בקיצור, לפני שלושה ימים באה לפה הנערה הכי יפה שראיתי בחיים, היא פשוט כל כך יפה וחכמה ומצחיקה והשער שלה כל כך כחול. ויפה והעיניים שלה, אני יכולה להסתכל עליה שעות וזה לא ימאס לי, ואני יודעת שאני לסבית, תמיד נמשכתי לבנות אבל אף פעם לא ככה, ואני מכירה אותה רק שלושה ימים, אבל זה מרגיש כאילו אני מכירה אותה נצח, למדתי עליה כל כך הרבה בשלושת הימים האלה, אנחנו יכולות לדבר שעות בלי להפסיק והכל מרגיש כל כך טבעי ונכון, אני ממש רוצה לנשק אותה אבל אני מפחדת כי אני לא חושבת שהיא מרגישה אליי ככה גם, וזה מפחיד אותי כי אני לא בן אדם שמאמין באהבה כל כך מהר, אבל הקשר שיש לי עם איימי כל כך חזק, ואני מפחדת להתאהב בה ככה, אני מפחדת להתאהב בכלל.. אהבה הרסה אותי היא גרמה לי להדרדר.. טוב! אני חייבת להסיח את עצמי, אני פשוט אשיר ואשמע מוזיקה, זה תמיד מרגיע אותי,skyscraper של דמי לובאטו, אני לא ממש אוהבת פופ אבל יש לה שירים שכל כך מבטאים את מי שאני לפעמים.. אז התחלתי לשיר..

עברו שעתיים והשעה חמש הטיפול של איימי הסתיים, שמעתי דפיקה בדלת זאת בטח איימי, פתחתי את הדלת ואכן זו הייתה איימי, אבל היא נראתה שבורה, היו לה דמעות בעיינים והעיניים שלה היו אדומות ונפוחות מדמעות וראיתי שהיא בהתקף חרדה או משהו כזה, כי היא פשוט אחזה בשרוולים שלה כל כך חזק והיה לה מבט כל כך מבועת ושבור על הפנים, כל כך קשה לי לראות אותה ככה.. אבל אני יודעת למה היא ככה, המפגש הראשון עם הפסיכולוג שובר, זה מוציא ממך הכל זה גורם לסערת רגשות עצומה.. ״ ששש בואי איימי הכל בסדר בואי תני לי יד יהיה בסדר..״ אמרתי לה והיא אחזה את היד שלי ממש חזק כאילו היא אוחזת במשהו שמחזיק אותה מנפילה, סגרתי את הדלת והיא התקדמה לכיוון המיטה שלי ונשכבה שם בתנוחת עובר. מקופלת לתוך עצמה. המבט שלה היה קפוא לחלוטין לא ראיתי שום רגש על הפנים שלה חוץ מפחד היסטרי, התרכבלתי אליה וחיבקתי אותה, היינו בסוג של כפיות כזה(?) לא יודעת איך להסביר. ״ אני מפחדת אלסקה אני כל כך מפחדת״ היא אמרה ואחזה את הסדין חזק, ״ אני פה אין לך ממה לפחד״ אמרתי לה ״ אני לא אתן לשום דבר לפגוע בך״ הוספתי , והיא נרגעה קצת, ״ תשני קצת זה יעשה לך טוב״ אמרתי לה. ״ אוקיי״ היא ענתה ועצמה את העיינים. וגם אני נרדמתי אחריה.״ אל תעזוב, אל תעזוב, אל תעזוב, אל תעזוב, אל תעזוב״ התעוררתי ושמעתי את איימי אומרת את זה מתוך שינה, אוף זה כל כך עצוב לי לא מגיע לה לסבול.. ״ למה את בוכה אלסקה״ שמעתי אותה אומרת, היא בטח התעוררה,
״ לא לא הכל בסדר״ עניתי לה, היא הסתובבה אלי כך שהפנים שלה מול שלי, ״ למה את בוכה אלסקה?״ היא שאלה שוב והסתכלה לי בעיינים, ״ פשוט..קשה לי לראות אותך כל כך פגועה ועצובה..״ עניתי והסתכלתי על העיינים שלה ואז על השפתיים שלה ואז שוב על העיינים שלה וכך האלה, והיה שקט, לא שקט מביך כזה, שקט טוב, ״תודה על הכל אלסקה״ היא אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי,״ ארוחת ערב נכון?״ איימי אמרה ״ כן עוד חמש דקות״ עניתי ״ יופי אני גוועת!״ היא ענתה לי, אוי איימי פספסת את הנשיקה בכמה סנטימטרים, אבל בינתיים אני אסתפק בנשיקה על הלחי.הלכנו לכיוון חדר האוכל וישבנו בשולחן עם מייקל ושרה. איימי דיברה איתם ואני לא ממש דיברתי הייתי עסוקה בלהבות באיימי, כן..! קריפי אני יודעת.. בעיקרון ארוחת הרעב עברה מהר וחזרנו לחדרים כיבוי האורות בקרוב איימי ואני הלכנו לחדר, איימי הלכה למיטה שלה ואני לשלי, ״ לילה טוב איימי״ לילה טוב אלסקה״ ונרדמנו.