חיי מחולקים לתקופות
כל תקופה יכולה להיות באורך של שעה או באורך של ימים שבועות וחודשים.
אז יום אחד אני יכול להיות שמח עם מלא מרץ ואנרגיות ויום אחרי להסתכל על מישהו בעיניים ולא לאחוז שהוא שם כי אני לא שם.
אז כשאנשים שואלים "למה אתה כל כך שקט?" הם ממש חצופים, כי ככה אני מתפקד באותו רגע. אני לא שואל אחרים "למה אתה כל כך רועש? למה אתה מדבר כל כך הרבה?" זה גס רוח. זאת חוצפה.
YOU ARE READING
ספר חפירות (?)
De Todoבתקווה שלא יקראו את זה האויבים שלי ותרשו לי להשתמש בלשון זכר פה. מה הולך להיות כאן- אני בעצמי עדיין לא יודע. אני משתמש בבמה הזאת כי אני רוצה- אם זה מפריע לכם. תתמודדו. אם אתם מכירים אותי בחיי האמיתיים וקוראים את זה- אם אתם לא חברים קרובים שלי- אל תד...
