Clover Ronnie

פרק 4: את נולדת בשבילי.

נקודת מבט דנטה:

בסופו של דבר נכנסתי למיטה לצידה ולא יודע למה פשוט רציתי אותה קרוב אליי, אז שמתי את ידיי על מותניה והצמדתי אותה אליי שגבה צמוד לחזי.

היא כזו קטנה שפחדתי שאמחץ אותה.

הרגשתי אותה זזה מעט כנראה היא ההתעוררה כי היא באה לקום אך משכתי אותה בחזרה לשכיבה.

היא צווחה בפחד שבאותו הזמן חשבתי שזו הצווחה הכי חמודה ששמעתי בעולם..
מעניין איך היא תצווח כשנעשה.. נקטעתי ממחשבותיי על ידי הבעת פניה של קלובר שהבחינה בי.

"מה אתה עושה פה דנטה?" שאלה.

"למה לעזאזאל אני ישנה איתך באותו מיטה??" שאלה בלי לתת לי לענות על הראשונה.

"וכמה זמן עוד תחבק אותי ??" שאלה כשהבחינה בידיי על מותנייה.

הורדתי את ידיי ממנה.

והיא באה לצאת, תפסתי את ידה,
היא סובבה את ראשה לעברי.

"את עדיין חלשה עדיף שתשארי במיטה." אמרתי ברצינות.

היא גיחכה ואמרה "אני יודעת איך הגוף שלי מרגיש יותר טוב מכל אחד אחר." השתחררה מאחיזתי ונעמדה, הלכה לכיוון השירותים.

אך היא נפלה מחוסר שיווי משקל.

למזלה כבר הבחנתי בזה והייתי קרוב אליה כך שתפסתי אותה במותניה שוב.

***
נקודת מבט קלובר:

מה הוא לעזאזאל עושה פה??

הוא תפס אותי לפני שנפלתי, גבי צמוד לחזו הרמתי את ראשי למעלה, הבטתי בו מלמטה.. כמה גבוה הוא יכול להיות?? אני מטר 70 והוא עדיין גבוה ממני, בהרבה!

"אז כנראה שאת לא מקשיבה לו כי את ממשיכה ליפול מחולשה." אמר ברצינות
ואני מבחינה בקולו כעס? על מה?

"אני בסדר" אמרתי בשקט.
אני עייפה כל כך.

"את לא.. אם היית בסדר לא היית מתעלפת למה את כזו קשה! בואי תקחי כדור להורדת חום ותלכי לישון." התעקש, הרים אותי כמו תינוק ושם אותי במיטה.

מה לעזאזל???

הוא הביא לי כדור וכוס מים.

סובבתי את פני הצידה.

***
נקודת מבט דנטה:

"קלובר תקשיבי לי עכשיו את צריכה את זה כדי להרגיש טוב.." אמרתי באנחה.

היא מחרפנת אותי..

"תפסיקי עם משחקי האגו של 'אני לא אוהבת שמתערבים לי' כי אני מתערב ולא אפסיק עד שאדע שאת יכולה לדאוג לעצמך!" אמרתי בעצבים.

לקחתי את ידי ותפסתי את פניה כך שעכשיו היא מביטה בי בעיניים.

"את יודעת מה גם כשתדעי לא אפסיק להתערב, פשוט תצטרכי להתמודד עם זה." אמרתי לאחר מחשבה.