נקודת מבט דנטה:
"כן החלטתי.. החלטתי שאתחתן איתה כשימלאו לה 18." אמרתי, היא בת 16 אני לא אתחתן איתה עכשיו, אני גם לא רוצה להלחיץ אותה..
"יאיייי אני וטוהר נהיה משפחה!!" אמרה והרימה את ידה למעלה בצורת אגרוף כ'ניצחון'
"אה... וכמובן שאתה וקלובר תיהיו ביחד ידעתי שאתם מתאימים אחד לשניה!" המשיכה שראתה שאני ואבא מביטים בה.
"נקווה רק שהיא תסכים לזה. אחרי הכל היא לא נראת כזו קלה לפי אתמול." אמר אבי ולוגם מהקפה שלו.
"מה פתאום! היא פשוט כעסה שהתערבנו לה אבל עכשיו דנטה אתה תוכל להתערב לה בגלל שאתה תיהיה ארוסה ובעלה לעתיד! תדאג לה כמו שחינכתי אותך!" אמרה בהתרגשות.
"את חייבת להרגע קצת אישה.." גיחך אבי בלגימה נוספת מהקפה שלו.
"מה זה ?? לעולם אל תגיד לאישה להרגע! ותלמד גם אתה דנטה!!" אמרה בעצבים ונזיפה.
"בסדר.." אמרתי בקצת הפתעה אמא לא נוטעת להתעצבן.
"תחזרו אחריי! לעולם לא להגיד לאישה להרגע!" אמרה וכך גם אני וגם אבי חזרנו אחריה.
"הבנתם?!" אמרה בכמעט צעקה.
"כן גברתי." אמרנו ביחד.
היא אמא שלי ואני אוהב אותה
אבל היא משוגעת!
...
עבר שעה וחצי מאז שבדקתי אותה
אז החלטתי לבדוק מה עם קלובר.
פתחתי את דלת חדרה ואני רואה אותה יושבת במיטה מקלידה במחשב.
עוד הפעם?? היא שוב עובדת.
"מה אמרתי לגבי עבודה?" נכנסתי כועס, מתקדם אליה.
"אני יודעת.. אבל עלה לי רעיון, אני חייבת לרשום בבקשה! רק 5 דק! ואני הולכת לישון, מבטיחה." מבקשת ברצינות.
ואני חושב 'היא לא הייתה מבקשת ממני רשות אם זה לא היה חשוב, נכון?'
נאנחתי "5 דק" ומשפשף את העורף.
היא חייכה וחזרה לרשום מיד.
גיחכתי למראה זה.
התיישבתי לידה, ראיתי שנדרכה אך כנראה ה'השראה' שלה הייתה יותר חזקה והיא המשיכה לכתוב.
...
לאחר 5 דק בדיוק:
"הנה סיימתי." אמרה ושמרה.
"דייקנית" אמרתי כשהבנתי שהיא סיימה בדיוק בתוך 5 דקות.
"אני יודעת." אמרה בשילוב ידיים וחיוך 'גאה'
"עכשיו למיטה." אמרתי ומכופף אותה בחזרה למיטה.
"אבל הייתי פה כל היום.." אמרה בתלוננות.
בדקתי את מצחה "עדיין יש לך חום"
הוא לא גבוה כמו אתמול אבל עדיין.
YOU ARE READING
Clover Ronnie
عاطفيةהספר הוא יחידה אחת. **מוקפא** קלובר רוני היא נערה יהודיה/אמריקית אשר גרה בישראל כל חייה אך זה משתנה כאשר אימה ואביה שולחים אותה לגור אצל 'חברים' קרובים שלהם אשר גרים בספרד. החיים של קלובר משתנים לגמרי אך קלובר מנסה להתמצא כמה שיותר במדינה הזרה לה עב...
