לשחק עם השטן

פרק 3

ריח שרוף עלה באפי והעיר אותי משנתי. פתחתי עיניים וניסיתי להבין מה קורה.
עשן סמיך ושחור נכנס דרך הדלת וחנק אותי.
"טיפאני!" שמעתי את קולה של אימי. לקחתי חולצה שהייתה על הריצפה ורצתי אל הדלת תוך כדי שאני עוטפת את ראשי בה.
פתחתי את הדלת ועיניי חשכו, הבית האהוב שלי עלה בלהבות. ירדתי במדרגות במהירות שיא אל חדר ההורים וראיתי אותם נאבקים לפתוח את החלון.
"טיפאני!" אבי צעק ורצתי אליו. "מה קורה פה??" שאלתי ברעד ופחד. "אנחנו לא יודעים, בואי נפתח את החלון מהר". נאבקנו בחלון שסירב להיפתח, האצבעות שלנו כבר התחילו לדמם. הרגשתי את הלהבות מגיעות אלינו בלהט והזענו כולנו. " זה לא יעבוד!" צעקתי כשהרגשתי איך הלהבות מגיעות אלינו.  אבא פתח את המגירה שליד המיטה הגדולה, הוציא אקדח וירה בחלון ברעש מחריש אזניים. החלון נפתח והתחלנו לצאת ממנו אחד אחד.  חדר ההורים בקומה הראשונה וכשנפלנו קיבלנו רק כמה שריטות. " קדימה בואו נלך לשכנים ונתקשר למכבאי האש"  אמא אמרה והתחלנו לרוץ לכיוון השכנים אבל אז משהו תפס את תשומת ליבי. "יש מישהו במרתף של הבית!"  צעקתי. דמות של גבר רצה אל מגרש החנייה שמאחורי הבית ונעלמה. "מתוקה את כנראה מדמיינת, בואי נלך להזעיק עזרה מהר." אמי אמרה ותפסה את ידי. רצנו אל מחוץ לאזור כדי להגיע לבית השכנים היחידים שיש לנו. עצרנו מול הביקתה הקטנה, אור קטן היה דלוק מחלון החדר. דפקנו על הדלת בחוזקה. נחשפה לנו אישה מבוגרת שפתחה את הדלת. "אתם נראים נורא! מה קרה??" היא שאלה בהלם. "יש שריפה אצלנו בבית, אנחנו חייבים להזעיק עזרה!" היא הכניסה אותנו מהר לביתה ומיהרה להזעיק את הכבאים.
לא יצא לי מהראש המחשבה על הגבר שרץ מהבית. אין אנשים שגרים באיזור והסיכוי לפגוש שם מישהו במיוחד באמצע הלילה אפסי, יכול להיות שהוא... לא זה לא יכול להיות למה שהוא יעשה את זה??
"טיפאני תישארי איתי!" אבא ניענע אותי ולא הבנתי מה קורה, אני רק זוכרת איך הכל מתערפל , אתה הקולות שצועקים סבבי ומתערבבים למעין הרמוניה מוזרה, את הסירנות שכואבות באזני ולרגע הכל נהיה שחור.

-

האור המסנוור תכנס לעיניי בכוח והרגשתי את גופי מרותק למשטח רך. "היי מתוקה, את ערה?" שמעתי קול קורא לי. פתחתי את עיניי באיטיות. "אמא?" היא ישבה לידי בכיסא עף ועינייה נפוחות מבכי. הסתכלתי סביבי והבנתי שאנחנו בבית החולים. ידי הייתה מחוברת לאינפוזיה וצלצול פעימות הלב שלי נשמע בכל החדר. "מה קרה? למה את בוכה?" שאלתי אותה בדאגה.
היא הסתכלה עליי ודמעה זלגה מעינה. "הבית שלנו נשרף.. הכל הלך מותק, אנחנו נצטרך לעבור לגור במקום אחר. הצלחנו להוציא את הטלפונים והארנקים והדברים החשובים, אבל כל השאר שפוט נשרף כליל" הסתכלתי עליה בהלם. הבית שלי שבו גדלתי. מלא הזכרונות נשרף, כל הדברים החשובים שלי הכל הלך..
דמעות זלגו מעיניי בלי לשים לב, רציתי שהאדמה תבלע אותי, מה נעשה עכשיו?

* סורי על זה שחיכיתםםםם פרק נוסף יעלה מחר כפיצוי ותאמינו לי וואו איזה פרק זה יהיה
אוהבת אתכם❤❤❤