עצמת את
העיניים והוא נישק אותך את לא רצית שיפסיק, אחרי כמה דקות הוא הפסיק ״אני אוהב אותך (השם שלך) , תמיד אהבתי מאז שראיתי אותך ביום הראשון שלי בשכונה״ הוא אמר והסתכל עלייך וחייך את החיוך המדהים שלו ״גם... גם אני אוהבת אותך״ אמרת ״אבל.. אני מפחדת שאם נהיה זוג וניפרד זה יהרוס את כל הקשר שיש לנו ואז קשר שאני לא רוצה לאבד״ אמרת והתחלת לבכות ״אני מבין ,אני גם חשבתי ככה אבל אני לא יכול אני רוצה לדעת שאת שלי״ הוא אמר והיתחיל לבכות גם ״אבל אני פה איתך, אבל לא איתך איתך״ אמרת ״כן אבל אני רוצה שתיהי שלי אני מבטיח שאני בחיים לא יעזוב אותך״ הוא אמר והניח את היד שלו על שלך ״נייל אני מצטערת״ אמרת ויצאת מהחדר *אני פשוט מטומטמת* חשבת לעצמך *למה אני מוותרת על נייל* רצת אל הבית לך ונעלת את עצמך בחדר והתחלת לבכות||||
לא ראית את נייל מאז שהוא נישק אותך את גם לא הלכת אליו לבקר ולבדוק מה שלומו יום אחד את חזרת הביתה מהעבודה ועלית למעלה לחדר שלך וסגרת את
הדלת ואז ראית על המיטה שלך מכתב והשם שלך היה עליו וכבר לפי הכתב ידעת שזה מנייל פתחת אותו וקראת •(השם שלך) בואי לפגוש אותי בעץ שלנו {עם את זוכרת איפה הוא} נייל:)• בהתחלה את לא רצית ללכת לשם אבל בכל זאת הלכת , ואז ראית את נייל יושב מתחת לעץ ומחכה לך ״היי״ אמרת לו והוא היתכל עלייך וחייך ״היי, מה שלומך?״ הוא אמר וסימן לך לשבת לידו ״בסדר , מה שלומך? מה עם הרגל והיד לך?״ אמרת והיסתכלת עליהם ״טוב ״ הוא אמר ואז היה שקט לכמה דקות והוא שוב דיבר ״תקשיבי אני... אני אוהבת אותך ו.. אני ממש רוצה שתיהי שלי בבקשה תגידי לי משהו אני מתחרפן״ הוא אמר ותפס גת הראש שלו בין הידיים שלו , את
לא ידעת מה להגיד לו כי מצד אחד רצית את
זה ממזמן מצד שני את
פחדת לאבד את החברות שלכם ״אני גם אוהבת
אותך״ אמרת ״אז מה הבעיה?״ הוא אמר תוהה ״אני אמרתי לך ...שאני מפחדת לאבד את החברות שלנו״ אמרת והיסתכלת על הרצפה ״שום דבר לא יכול להרוס את החברות שלנו , את
אמרת לי את זה פעם שישבנו פה לפני כמה שנים"הוא אמר ושניכם ציחקקתם ״נייל״ אמרת ״כן״ הוא יסתכל עלייך, ואז קפצת עליו ונישקת אותו הוא היה בשוק בהתחלה ואז הוא נענה לנשיקה אתם היתנשקתם שם הרבה זמן וכשהיתנתקתם הוא אמר ״אני בחיים לא יתן לשום דבר להרוס את החברות
שלנו״ וחייך אלייך את חייכת חזרה ונישקת אותו שוב ותוך כדי אמרת ״אני אוהבת אותך״ ואז פיתאום שמעת אץ נייל צועק ״אוץ״
״מה קרה?״ שאלת מבוהלת ״לא כלום פשוט היד שלי כואב״ הוא אמר ומישש את ידו הפצוע , אחרי כמה דקות עזרת לנייל לקום על הרגליים והתחלתם ללכת לכיוון השכונה שלכם ״דיברתה עם הבנים?״ שאלת אותו ״כן , הם ממש דאגו לי והם ממש רוצים לפגוש אותי ולבדוק שאני באמת בסדר״ שניכם צחקתם ״אחרי שהן היראו שאנחנו ביחד הם בטוח יחשבו שהתחרפנתה" אמרת ״הבנים יודעים כבר שאני מאוהב בך, את לא זוכרת שלפני כמה שנים ששיחקנו איתם אמת או חובה הם כל הזמן ניסו לגרום לנו להתנשק ולהודות שאנחנו אוהבים אחד את השני״ הוא אמר היסתכל עלייך ונעצר ליד הכניסה של הבית שלו ״טוב ,את רוצה לבוא אליי?״ הוא שאל הנדת בראשך ״אני הולכת הביתה ואל תספר לבנים עדיין״ אמרת ״מה לא לספר?״ הוא שאל ״עלינו״ אמרת ״ טוב , ביי״ הוא אמר חייך אלייך ואת נישקת אותו ״ביי״ אמרת לו והלכת הוא נישאר לעמוד כמה שניות ואז המשיך לתוך הבית שלו .
YOU ARE READING
Love- (Niall/You/Louis) (עברית)
Fanfictionאת ונייל מכירים מגיל קטן אתם החברים הכי טובים בערך מגיל 7 לפעמיים אתם לא סתדרים כל הזמן שהכרתם אולי היה לך סוג של קראש עליו ואת ממש בטוחה שגם לו עלייך אבל אף פעם לא חשבת שהחיים יובילו אותך לאיפה שאת.
